פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
6566/17 -
ו'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
העותר:
יצחק קלקודה
נ ג ד
המשיבים:
1. רשות שדות התעופה
2. מנהל רשות שדות התעופה
3. מנהל נמל התעופה בן גוריון
בקשה לפסיקת הוצאות ותשובת העותר
לבקשה
החלטה
העותר חזר בו מן העתירה בעקבות האמור בהחלטתו של כב' השופט י' דנציגר מיום 17.10.2017 בעניין קיומו של סעד חלופי בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים.
יש לברך על המשאבים שנחסכו בעקבות חזרתו של העותר מן העתירה. ואולם אין בנמצא הסבר מבורר מדוע ראה העותר להגיש את העתירה לבית המשפט הגבוה לצדק לכתחילה. לעניין זה אדגיש כי עצם העובדה שבית המשפט הגבוה לצדק דחה עתירה קודמת מטעם העותר באותה סוגיה מחמת חוסר ניקיון כפיים (בג"ץ 5812/11, פסק דין מיום 1.2.2012), ואף ציין בפסק הדין כי ככל שתוסר אי החוקיות העומדת בבסיס חוסר ניקיון הכפיים אזי העותר יוכל "לשוב ולפנות לרשות" (פיסקה יג' לחוות דעת כב' השופט א' רובינשטיין; וכן האמור בסיפא של חוות דעת כב' השופט ע' פוגלמן) - אינה מהווה נימוק מבורר להגשת העתירה דנן לבית המשפט הגבוה לצדק דווקא, שעה שכיום קיים לכאורה סעד חלופי כאמור לעיל.
בנסיבות אלה, ספק אם ניתן לומר כי הגשת העתירה לבית משפט זה הייתה מוצדקת לכתחילה, וממילא יש מקום כי העותר יישא בהוצאות המשיבים אשר נגרמו כתוצאה מהגשת העתירה. אכן, "מקום בו נמחק הליך על ידי מגישו בטרם התברר והוכרע לגופו, ישא מגיש ההליך בהוצאות להן גרם לבעל הדין שכנגד. בעל דין היוזם הליך כלפי יריבו, תוך גרירתו להוצאות, חייב להניח כי אם הוא חוזר בו מן ההליך שנקט, יעמוד יריבו על ההוצאות שנגרמו לו. יישומו של העיקרון נבחן בכל מקרה לפי נסיבותיו, בין היתר, בשים לב לשאלה האם הגשת ההליך הייתה מוצדקת מלכתחילה ומדוע חזר בו יוזם ההליך מההליך שהגיש " ( בג"ץ 5319/09
עבדאלקאדר נ' שר הפנים
(29.9.2009)).
נוכח האמור לעיל, הבקשה לפסיקת הוצאות מתקבלת. בשים לב למכלול נסיבות העניין - ובהן מהות ההליך ומידת מורכבותו; השלב המקדמי יחסית בו נמחק ההליך; והעובדה שלא הונחה תשתית כלשהי לגבי סכום ההוצאות שהוציאו המשיבים בפועל - יועמדו ההוצאות על סכום של 7,000 ש"ח.
ניתנה
היום, ז' בטבת התשע"ח (25.12.2017).
גלעד לובינסקי זיו, שופט
ר ש ם