בג"ץ 6574/16 פלוני נ. מתאם פעולות הממשלה בשטחים

השופטת ע' ברון:

עתירה זו מופנית נגד החלטת ועדת המאוימים (להלן: הוועדה ), הפועלת במסגרת המשיב, שלא לדון בבקשתם של העותרים להכיר בהם כמאוימים ולהעניק להם היתרי כניסה ושהייה בישראל. בבקשה, שהוגשה לוועדה ביום 4.6.2016, נטען כי לעותרים נשקפת סכנה בשטחי הרשות הפלסטינית על רקע מכירת קרקעות ליהודים; ובהחלטת הוועדה מיום 11.7.2016 נכתב כי פעולות מסוג זה אינן עולות כדי "שיתוף פעולה עם גורם ישראלי בטחוני או ממלכתי", הן הנסיבות שבסמכות הוועדה לשקול, ומשכך אין מקום לדון בבקשה. לפי העתירה שהוגשה ביום 25.8.2016, העותרים מתגוררים כיום בעיר לוד, ובהחלטה מאותו יום ניתן צו ארעי המונע את גירושם מן הארץ עד להחלטה אחרת.

בתגובת המשיב לעתירה מיום 16.11.2016 נמסר כי בניגוד להחלטת הוועדה נושא העתירה, לאחר הגשת העתירה נערכה בחינה נוספת בסוגיה והוחלט במשיב כי "ככלל הוועדה תבחן בקשות המוגשות מטעמים אלו. באפשרותם של העותרים אפוא לפנות לוועדה בבקשה עדכנית". לנוכח האמור התבקשו העותרים להודיע אם הם עומדים על עתירתם, והם הודיעו ביום 24.11.2016 כי הם נכונים למחיקת העתירה, בכפוף לכך שלא יורחקו מן הארץ עד לאחר קבלת החלטה חדשה. כן התבקש כי יושב להם סכום האגרה ששילמו, וכי ייפסקו לטובתם הוצאות משפט. בתגובתו מיום 9.1.2017 מסר המשיב כי דרך המלך לקבלת אישורי שהייה זמניים בישראל, במקרים שבהם הוועדה טרם התכנסה לדון בבקשה – וככל שתוגש בקשה עדכנית על ידי העותרים – היא באמצעות פנייה לקצין מאוימים באחת ממפקדות המשיב בשטחי האזור, כשעל החלטותיו ניתן להשיג על ידי עתירה לבית משפט זה. המשיב הותיר את פסיקת ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט, אך ביקש כי ככל שייפסקו יהיו ההוצאות על הצד הנמוך, היות שהחלטת המשיב בדבר שינוי המדיניות התקבלה בסמוך לאחר הגשת העתירה וטרם שהתקיים בה דיון.

לנוכח האמור, אנו מורים כדלקמן:

1.

הצו הארעי מיום 25.8.2016 יעמוד בתוקפו עד ליום 1.3.2017, וזאת על מנת ליתן שהות בידי העותרים להגיש לוועדה בקשה עדכנית. חזקה על הגורמים במשיב כי לא יפעלו לגירוש העותרים מן הארץ טרם שתתקבל החלטה סופית בעניינם.

2.

המשיב יישא בהוצאות העותרים בסך של 3,000 ש"ח.

3.

האגרה תושב לעותרים בניכוי הסכום הקבוע בפרט 33 לתוספת ל תקנות בתי המשפט (אגרות) , התשס"ז-2007.