בג"ץ 9083/16 פלוני נ. מתאם הפעולות הממשלה בשטחים

השופטת ע' ברון:

עתירה זו מופנית נגד החלטת ועדת המאוימים (להלן: הוועדה ), הפועלת במסגרת המשיב, שלא לדון בבקשתו של העותר להכיר בו כמאוים ולהעניק לו היתרי כניסה ושהייה בישראל. בבקשה, שהוגשה לוועדה ביום 7.6.2016, נטען כי לעותר נשקפת סכנה בשטחי הרשות הפלסטינית על רקע מכירת קרקעות ליהודים; ובהחלטת הוועדה מיום 11.7.2016 נכתב כי פעולות מסוג זה אינן עולות כדי "שיתוף פעולה עם גורם ישראלי בטחוני או ממלכתי", הן הנסיבות שבסמכות הוועדה לשקול, ומשכך אין מקום לדון בבקשה. לפי העתירה שהוגשה ביום 24.11.2016, העותר מתגורר כיום בעיר רהט, ובהחלטה מאותו יום ניתן צו ארעי המונע את גירושו מן הארץ עד להחלטה אחרת .

בתגובת המשיב לעתירה מיום 17.1.2017 נמסר כי בניגוד להחלטת הוועדה נושא העתירה, קודם להגשת העתירה נערכה בחינה נוספת בסוגיה והוחלט במשיב כי "ככלל הוועדה תבחן בקשות המוגשות מטעמים אלו", וכי "ככל שהעותר מעוניין להציג נתונים עדכניים לתמיכה בבקשתו, באפשרותו להגישם לוועדה בתוך 21 ימים. ככל שלא יעשה כן, תדון הוועדה בבקשה על בסיס הטענות שהוצגו בבקשה המקורית". לנוכח האמור התבקש העותר להודיע אם הוא עומד על עתירתו, וביום 12.2.2017 הודיע העותר כי הוא נכון למחיקת העתירה, בכפוף לכך שלא יורחק מן הארץ עד לאחר קבלת החלטה חדשה. כן ביקש כי יושב לו סכום האגרה ששילם, וכי ייפסקו לטובתו הוצאות משפט.

לנוכח האמור, אנו מורים כדלקמן:

1.

העתירה נמחקת. אין מקום לפסיקת הוצאות לטובת העותר, היות שהשינוי בעמדת הוועדה התרחש עוד קודם להגשת העתירה, ולא בעקבותיה (ראו למשל, בג"ץ 6574/16 פלוני נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים (10.1.2017)).

2.

הצו הארעי מיום 24.11.2016 יעמוד בתוקפו עד ליום 15.3.2017, וזאת על מנת ליתן שהות בידי העותר להגיש לוועדה חומרים עדכניים, ככל שישנם, תוך שהמועד לקבלת הנתונים בוועדה יוארך עד לאותו תאריך. בנוסף יש בידי העותר לפנות לקצין המאוימים בבקשה לקבלת היתרי שהייה זמניים בישראל, כאמור בסעיף 5 לתגובת המשיב.

3.

האגרה תושב לעותר בניכוי הסכום הקבוע בפרט 33

לתוספת ל תקנות בתי המשפט (אגרות) , התשס"ז-2007.