בג"ץ 6602/97 שוחט אפרים נ. בית משפט השלום

ביום 11.11.97 דחיתי את ערעורו של המבקש על החלטת הרשמת, השופטת אפעל-גבאי, למחוק את העתירה שהגיש העותר במסגרת דנג"ץ 3251/97 מחמת אי-תשלום אגרה.

כעת פונה המבקש בבקשה, כי אעיין מחדש בהחלטתי זו ואקבל את ערעורו. לא מצאתי אפשרות לעשות כן. משניתנה החלטתי ביום 11.11.97 תם טיפולי בתיק.

עם זאת ועל מנת לנסות והפיס את דעתו של המבקש, שמצוקתו עולה מדבריו, מצאתי לנכון להוסיף את הדברים הבאים: ביסוד פניותיו השונות של המבקש עומדת אי-השלמתו עם פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים. המערער ניסה לתקוף פסק דין זה בארבע הזדמנויות שונות: הוא ערער על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בירושלים. ערעורו נדחה. בקשת רשות ערעור שהגיש לבית משפט זה נדחתה. עתירה שהגיש המבקש בעניין פסק דיו זה, עתירה שאינה אלא ערעור שלישי על פסק דינו של בית משפט השלום, נדחתה על הסף בבית משפט זה. לפיכך מבקש המבקש להגיש ערעור רביעי - על דרך של עתירה לדיון נוסף. מחיקתה של עתירה זו, מחמת אי-תשלום אגרה במועד היא העומדת בבסיס הבקשה הנוכחית. העתירה לקיום דיון נוסף טרם נדונה לגופה ולאור החלטתי שברישא גם לא תידון. די לי אם אציין, בנסיבות אלה, כי אפילו היה המבקש מופטר מתשלום אגרת בית משפט, ספק רב הוא (ואף זאת בלשון המעטה) אם היתה עתירתו מתקבלת. המבקש מעיד על עצמו שאין הוא בקי במשפטים ושאין הוא מיוצג. אין בכך, כמובן, כדי לחסום את דרכו לבית משפט זה. אולם אין בכך גם משום עילה לקבלת פטור מסדרי הדין הנוהגים כלפי כולי עלמא. אין למבקש זכות מוקנית להמשיך להגיש ערעורים ובקשות עד שתתקבל החלטה המניחה את דעתו. עיקרון סופיות הדיון חל גם עליו. זאת ועוד- ההליכים הרבים והשונים שיוזם המבקש מצריכים הקדשת משאבים מינהלתיים ושיפוטיים. על המבקש, ככל אזרח, לשאת בעלותם של ההליכים אותם הוא יוזם. בהמשך לאמור לעיל, יצויין, כי מצבו הכלכלי של המבקש, חמור ככל שיהיה (ולעניין זה אין אני נזקק כאן) אינו מקנה לו זכות להגיש הליכי סרק בלא לשאת, לכל הפחות, בתשלום האגרה בגינם.

לא מצאתי גם בבקשה הנוכחית עילה לשינוי החלטתי הקודמת. ייתכן שמצבו הרפואי של המבקש מקשה עליו להתמודד עם ניהול הליכים משפטיים, אולם גם מדבריו עולה, כי היה מודע להחלטת כב' השופט טירקל (ואף ביקש לערער עליה - גם זאת תוך התעלמות מסדרי הדין, לפיהם אין אחרי החלטה בערעור על החלטת הרשמת ולא כלום). חרף זאת התעלם המבקש מהחלטת כב' השופט טירקל, אף שנמסרה לו בשעתו ואף שהוזכרה במפורש בהחלטת הרשמת מיום 6.10.97. בנסיבות אלה נמחקה עתירתו בדין.

סיכומו של דבר: הבקשה לעיון מחודש בהחלטתי מיום 11.11.97 נדחית. החלטתי האמורה עומדת בעינה.