פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
6635/11
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט צ' זילברטל
העותרים:
1. מרזוק קדור, חבר מועצה מקומית
דלית אל
כרמל
2. סלמאן חייר חלבי, איש ציבור
נ ג ד
המשיבים:
1. הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה
2. משרד התשתיות הלאומיות / המחלקה לעבודות
ציבוריות
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
בעצמם
בשם המשיבים:
עוה"ד תדמור עציון
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
1.
עתירה למתן צו על תנאי, המכוון כלפי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז חיפה ומשרד התשתיות הלאומיות (המחלקה לעבודות ציבוריות), לבוא וליתן טעם מדוע הם לא מבטלים את התוכנית להפקעת מקרקעין לטובת סלילת כביש עוקף דליית אל כרמל (תוכנית בניין ערים מספר ג-792 הקרויה "כביש 116"). זאת, עקב "זניחה ושיהוי בלתי סביר במימוש מטרת ההפקעה".
בשנת 1973, בוצעה הכרזה על הדרך מושא העתירה בצו מכוח סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, בו נקבע כי הפקודה תחול על כביש 116. הכרזה זו פורסמה בקובץ התקנות. בשנת 1976, אושרה תמ"א 3, המסמנת את כביש 116. שנה לאחר מכן, אושרה תוכנית מפורטת (ג/792). התוכנית קבעה הוראת הפקעה.
2.
על פי טענות העותרים, משחלפו עשרות שנים מאז שהוכרזה ההפקעה והמשיבים לא עשו דבר בשטח החל ממועד אישור התוכנית למימוש מטרת ההפקעה, כי אז ה"צורך הציבורי נזנח". על כן, אין הצדקה להמשך קיום תוכנית ההפקעה. בינתיים, הם טוענים, נבנו עשרות בתים, כאשר מרבית הבתים "שילמו אגרות לוועדת התכנון והבנייה רכס הכרמל, כך שלא יהיה ניתן היום לממש בעתיד את מטרת ההפקעה".
3.
לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה לה, הגענו למסקנה, כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. העותרים הגישו עתירה המנוסחת באופן כוללני ולקוני, ללא פירוט הפניות שנעשו לרשויות המוסמכות ותיעודן, לרבות תאריכי הפנייה. העתירה מבחינה מהותית מופנית נגד תוכנית ההפקעה. העותרים לא הגישו השגה נגד התוכנית לגורמים התכנוניים הרלוונטיים או בקשה לשינוי ייעוד הקרקע. יתרה מכך: לא קיימת החלטה מנהלית בעניינם שניתן להעמידה לביקורת. מצב זה נובע מכך שהעותרים לא פנו לגורם מנהלי בעניין מושא העתירה. בית משפט זה איננו בגדר הגורם התכנוני שאמור לבחון לראשונה את טענות העותרים. אין בית המשפט הגבוה לצדק מקדים ביקורת שיפוטית להחלטה שלא ניתנה (ראו והשוו: בג"ץ 3581/07 איריס קלי נ' הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות (18.4.2010). דרך המלך היא כי העותר לסעד מבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, ימצה תחילה את ההליכים העומדים לרשותו לפני הרשות המוסמכת (ראו למשל בג"ץ 778/08 נגמה נ' מדינת ישראל
(11.5.2008)). בענייננו, כאמור, העותרים לא הצביעו בפועל על כל פנייה מוקדמת. מכאן, כוחו של כלל אי מיצוי הליכים דיו, בנסיבות העניין, כדי להביא לדחיית העתירה על הסף (ראו והשוו: בג"ץ 6546/11 אלדן נ' היועץ המשפטי לממשלה (26.12.2012); בג"ץ 9207/11 סעידי נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבנייה (18.1.2012);.
4.
אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, כ"ז באדר התשע"ב (21.3.2012).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט