בג"ץ 6653/17 פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי בתל אביב

השופט י' דנציגר:

1.

עתירה המופנית נגד החלטתו של בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב (להלן: בית הדין האזורי ) מיום 7.7.2015 לפיה נתונה לו הסמכות לדון בענייני הגירושין של העותרת והמשיב 3 ובענייני המשמורת של ילדיהם הקטינים (להלן:

הילדים ) ; וכן נגד החלטתו של בית הדין הרבני הגדול (להלן: בית הדין הגדול ) מיום 12.7.2017 אשר הורה על סגירת תיק הערעור שהגישה העותרת עקב זניחתו. העותרת מעוניינת שבית משפט זה יקבע כי הסמכות הבלעדית לדון בענייני המשמורת והחינוך של הילדים מסורה לבית המשפט המוסמך שבמדינת ניו יורק, ארה"ב.

2.

בהחלטתו האמורה של בית הדין האזורי נקבע, כי בחישוב מכלול הרכיבים – בהם הבעת הסכמתם של הצדדים לסמכות בית הדין הרבני, הבסיס שעליו הסכימו להשתית את ביתם והחינוך שהקנו עד כה לילדיהם – עולה כי במאזן השיקולים הכולל הכף נוטה לכך שמקום הדיון בענייני המשמורת על הקטינים יהיה בבית הדין הרבני בישראל. בד בבד, נקבע כי בענייני הרכוש, מזונות האשה והילדים והליך הגירושין האזרחי, ידון בית המשפט בארה"ב.

3.

העותרת הגישה, ביום 13.7.2015, בקשת רשות ערעור לבית הדין הגדול. ביום 9.9.2015 החליט בית הדין הגדול לתת רשות ערעור, וזאת לאחר שהעותרת צירפה (ברשות בית הדין) פרוטוקול של דיון בבית המשפט במדינת ניו יורק שבמסגרתו הביע בית המשפט דשם את דעתו כי הסמכות לדון בכל ענייני הצדדים נתונה רק לו. המשיב 3 אף הוא הגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הגדול שכן לשיטתו בית הדין האזורי מוסמך לדון גם בענייני הרכוש והמזונות.

4.

בינתיים המשיכו להתנהל הליכים בפני בית הדין האזורי, ובין היתר, התקיים ביום 3.5.2017 דיון שלאחריו ניתנה החלטה (מיום 4.5.2017) בה נקבע, בין היתר, כי "בית הדין ימתין עד למתן החלטת בית הדין הגדול בערעור".

5.

ביום 5.6.2017 נתן בית הדין הגדול החלטה לפיה חלפה כשנה וחצי ללא פעילות בתיקים של הצדדים ובית הדין רואה את היעדר הפעילות כהזנחת התיק ולכן הורה על סגירת תיקי הצדדים. בתגובה, הודיעה העותרת כי היא עומדת על בירור ערעורה וביקשה "להחיות" את התיק, תוך שהדגישה כי חלוף הזמן נבע מכך שהמשיב 3 דחה פעם אחר פעם את הדיון בפני בית הדין האזורי. ביום 12.7.2017 ניתנה ההחלטה נשוא עתירה זו, על ידי הדיין הרב מימון נהרי, כדלקמן:

"תגובת האיש לבקשת האשה לקביעת מועד לשמיעת הערעור שהגישה ובה התנגדות הובאה לעיוני.

לאחר העיון בעמדות הצדדים ובחומר שבתיקים מחליט בית הדין:

בקשת האשה נדחית.

עמדתה שהמתינה לקביעת מועד למעלה משנה וחצי לאור החלטת בית הדין הגדול והמשך ניהול הליכים בבית הדין האזורי אינה מניחה את דעת בית הדין.

סביר להניח שהאשה זנחה את תביעתה ואשר על כן הבקשה נדחית.

לאור האמור מחליט בית הדין:

בית הדין סוגר את התיקים".

6.

בהמשך, נקבע דיון בבית הדין האזורי ליום 29.11.2017. יצוין, כי בהזמנה לדיון מצוין כי הדיון הוא בנושא "מזונות, החזקת ילדים – הסדרי שהות, שונות אישות, שונות מבקש / משיב, עיכוב ביצוע" .

7.

בהתאם להחלטה מיום 24.8.2017, הוגשה תגובה לעתירה מטעם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני. הטענה המרכזית בתגובה היא כי החלטתו של בית הדין הגדול על סגירת התיק היא למעשה החלטת ביניים טכנית, שאין פירושה דחיית הערעור או מחיקתו, אלא ניתן לשוב ולחדש את ההליכים בכל עת. כסימוכין, הובאה החלטה מיום 11.9.2017, שהוציא בית הדין הגדול בעקבות הגשת העתירה, בה מובהר כי ההוראה לסגירת התיק משמעותה טכנית בלבד ואינה מהווה סגירה מהותית, וזאת נוכח משך הזמן הארוך שחלף ללא פעילות בתיק. עוד נקבע בהחלטה זו, כי בית הדין הגדול אינו יכול לדון ולהכריע בטענותיה של העותרת בטרם הערכאה הדיונית (בית הדין האזורי) דנה והכריעה האם בסמכותה לדון בעניין המשמורת, וזאת נוכח המסמך שהציגה האישה מבית המשפט בארה"ב. כן הורה בית הדין הגדול לבית הדין האזורי, כי בדיון הקבוע ליום 29.11.2017, עליו ליתן דעתו גם למסמך המשפטי שהציגה העותרת והשלכתו, אם בכלל, לעניין הסמכות. בהמשך לכך, עולה עוד מתגובת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, כי נושא הסמכות לדון בנושא של משמורת הקטינים טרם הוכרע סופית על ידי בית הדין האזורי. מכל האמור, כך נטען, עולה כי העתירה דנן היא מוקדמת ודינה להידחות.

8.

גם המשיב 3 הגיש את תגובתו לעתירה. המשיב 3 טוען כי העותרת מנסה להשתמש בערכאה זו כערכאת ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בעוד שהיא עצמה זנחה את ערעורה בבית הדין הגדול. עוד בתגובתו מבסס המשיב 3 את טענתו מדוע בית הדין האזורי הוא המוסמך לדון בענייניהם של בני הזוג, לרבות משמורת הילדים, וזאת בהתבסס על הסכם שנערך בין בני הזוג, הכולל תניית שיפוט ייחודית לבית הדין הרבני.

9.

דין העתירה להידחות על הסף בהיותה מוקדמת. מהחלטתו של בית הדין הגדול מיום 11.9.2017, כמו גם מתשובתו של היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עולה בבירור כי נושא הסמכות טרם הוכרע סופית על ידי בית הדין האזורי. בית הדין הגדול הנחה בהחלטתו את בית הדין האזורי להתייחס, בדיון הקבוע ליום 29.11.2017, למסמך שצירפה העותרת (פרוטוקול דיון מבית המשפט בניו יורק). עוד נאמר בהחלטה זו, כי בית הדין הגדול אינו יכול להכריע בטענות העותרת בטרם בית הדין האזורי הכריע בעניין הסמכות לדון בנושא המשמורת. יתרה מכך, עולה מהחלטתו של בית הדין הגדול ומתשובת השיפוט הרבני כי תיק הערעור בבית הדין הגדול לא נסגר באופן סופי אלא ניתן יהיה "להחיותו" בנסיבות מתאימות (ייתכן שלאחר שבית הדין האזורי יכריע בעניין; אם כי במקרה כזה יש להניח כי יהיה מקום להגיש הליך ערעורי חדש). בנסיבות אלה, בהן הערכאות של בית הדין הרבני טרם הכריעו באופן סופי בשאלה שבמחלוקת – שאלת הסמכות לדון בנושא משמורת הילדים – ודאי שאין מקום להתערבותו של בית משפט זה.

10.

אשר על כן, העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות המשיב 3 בסך 1,500 ש"ח.