בג"ץ 6675/02 נינה הופ נ. ידיעות תקשורת בע"מ

המבקשת הגישה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה לפיצויים כנגד המשיבים בגין הוצאת לשון הרע. במהלך בירור תביעתה, הגישה המבקשת בקשה לבטל את שמיעת עדותה, ולחלופין לאפשר לה למסור את עדותה ממקום מושבה בחוץ-לארץ. כן הגישה המבקשת בקשה לאיסור פרסום הפרשה. בתצהיר שצירפה לבקשה, פירטה המבקשת את הנסיבות שבעטיין נאלצה לעזוב את הארץ, וטענה כי אם תחזור לישראל, תישקף סכנה לחייה.

בית-המשפט המחוזי דחה את בקשותיה, בנמקו כי הבקשות לא נתמכו בתצהיר ערוך כדין; וכי טענת המבקשת כי היא נתונה לאיומים, מחוסרת כל תשתית עובדתית, ונטענה אך כדי להצדיק את אי התייצבותה לדיון.

או אז עתר בא-כוח המבקשת לאסור את פרסום העובדות שהביאה המבקשת בתצהירה.

בית-המשפט המחוזי דחה את תביעת המבקשת כנגד המשיבים ואת בקשתה לאסור את פרסום עובדות התצהיר. כן דחה בית-המשפט המחוזי את הבקשה לעכב את ביצועה של החלטה זו.

המבקשת הגישה ערעור לבית-משפט זה על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.

מכאן הבקשה שבפניי לעיכוב ביצוע, שבגידרה טענה המבקשת, כי הנזק שייגרם לה אם יפורסמו עובדות התצהיר עולה לאין שיעור על התועלת שבפרסום.

מנגד טענו המשיבים, כי יש לדחות את הבקשה על-הסף מן הטעם שעובדות התצהיר כבר פורסמו בעיתון. עוד נטען, כי סיכויי ההצלחה של המבקשת בערעורה הינם קלושים, שכן אין להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית-המשפט המחוזי.

דין הבקשה להידחות. שכן, כאמור, עובדות התצהיר שהגישה המבקשת כבר פורסמו בעיתון, ומשכך הסעד המבוקש, דהיינו מניעת פרסום העובדות שהובאו בתצהיר המבקשת, אינו אפקטיב י עוד.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.