פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 6699/97 יוסף פנדריך,עו"ד נ. השופט א.פריאל

ניתן ביום

בקצרה

משפט חוקתי · ניגוד עניינים ופסלות שופטעתירה לביטול פסקי דין חלוטים של בתי משפט השלום בשל ניגוד עניינים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה עתירה לביטול ארבעה פסקי דין של בתי משפט השלום, שנטען כי נפסקו מתוך ניגוד עניינים בשל קירבת משפחה בין עורכת דין שייצגה את הצד שכנגד לבין שופט עליון שהיה חבר בוועדה לבחירת שופטים. נקבע כי הניגוד היה תיאורטי ואין בו כדי לבסס משוא פנים, וכי גם לא הייתה תשתית עובדתית לעתירה. העותר חויב בהוצאות.

העובדות

העותר התדיין מול בני זוג שיוצגו על ידי משרד עורכי דין שבו שותפה עורכת דין שהיא בתו של שופט עליון שהיה חבר בוועדה לבחירת שופטים. העותר טען כי השופטים שדנו בהליכים פעלו מתוך ניגוד עניינים ופסקו נגדו. שלושה מהפסקים ניתנו כשהשופט העליון לא היה חבר בוועדה, והעותר חזר בו מערעורים שהגיש, ועורכת הדין לא טיפלה בעניין אלא בטיפול טכני.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הופעת עורכת דין, בתו של חבר בוועדה לבחירת שופטים, בפני בתי משפט שלום ומחוזי יוצרת ניגוד עניינים המצדיק ביטול פסקי הדין?
  2. 2.האם קירבת משפחה לשופט בית המשפט העליון שאינו חבר בוועדת הבחירה יוצרת ניגוד עניינים או פסלות?

הלכות

  1. 1

    המבחן לניגוד עניינים מבוסס על אמת מידה אובייקטיבית הנקבעת לפי עוצמת הקירבה בין האינטרסים המנוגדים, וניגוד רחוק המקים חשש תיאורטי אינו מספיק לפסילת החלטה.

    ״ניגוד רחוק, המקים חשש תיאורטי להשפעה של אינטרסים זרים, אינו מספיק לפסילת החלטה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לגבי פסלות שופט נדרשת אפשרות ממשית למשוא פנים המבוססת על הערכה אובייקטיבית של יכולת השופט לדון בעניין ללא משוא פנים.

    ״כך הוא לגבי החלטות מינהליות, ואילו לגבי פסלות שופט נדרשת אפשרות ממשית למשוא-פנים המבוססת על הערכה אובייקטיבית של יכולת השופט לדון בעניין ללא משוא-פנים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ניגוד עניינים
  • פסלות שופט
  • משוא פנים
  • ועדה לבחירת שופטים
  • קירבת משפחה
  • עתירה
  • הוצאות משפט

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

6699/97

בפני: כבוד

השופטת ד' דורנר

כבוד

השופטת ד' ביניש

כבוד

השופט מ' אילן

העותר: עו"ד

יוסף פנדריך

נ

ג ד

המשיבים: 1.

השופט א' פריאל

2.

השופט א' הבר

3.

השופט ד' סלע

4.

השופט ח' הורוביץ

5.

בית-המשפט המחוזי בחיפה

6.

אירית קנריק

7.

זאב קנריק

עתירה

למתן צו על-תנאי

תאריך

הישיבה: י"ח טבת תשנ"ט (6.1.99)

בשם

העותר: בעצמו

בשם

המשיבים 5-1: עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס

בשם

המשיבים 7-6: עו"ד יוסף הוד

פסק-דין

השופטת ד' דורנר :

1.בעתירה שבפנינו מבקש העותר לבטל ארבעה פסקי-דין חלוטים - שלושה מהם של בית-משפט השלום בחיפה והרביעי של בית-משפט השלום בחדרה - שניתנו בהתדיינויות בינו לבין יהודית וזאב קנריק (להלן: קנריק).

בעתירה נטען כי השופטים פריאל, הבר, סלע והורוביץ, שבפניהם התבררו הליכים אלה, פעלו מתוך ניגוד עניינים ופסקו לחובת העותר. זאת, הואיל וקנריק היו מיוצגים על-ידי משרד עורכי-דין שבו שותפה עורכת-הדין דלית סוקול, בתו של השופט תיאודור אור, אשר היה חבר בוועדה לבחירת שופטים (להלן: וועדת הבחירה) ועשוי היה להשפיע על קידומם של השופטים. בדיון בפנינו אף הרחיב העותר וטען כי גם הופעת עורך-דין קרוב משפחה בדרגה ראשונה של שופט בית-המשפט העליון, שאינו חבר בוועדת הבחירה אך עשוי להיות חבר בה, בפני בית-משפט שלום או בית-משפט מחוזי יוצרת מצב של ניגוד עניינים.

2.טענות אלה אינן יכולות להתקבל.

המבחן לניגוד עניינים בין עניין ציבורי לבין עניין פרטי מבוסס על אמת-מידה אובייקטיבית, שיסודה בעוצמת ניגוד העניינים, הנקבעת על-פי הקירבה בין האינטרסים המנוגדים. ניגוד רחוק, המקים חשש תיאורטי להשפעה של אינטרסים זרים, אינו מספיק לפסילת החלטה. ראו בג"ץ 3132/92 מושלב נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה,

מחוז הצפון ואח' , פ"ד מז(3) 741, בע' 747. כך הוא לגבי החלטות מינהליות, ואילו לגבי פסלות שופט נדרשת אפשרות ממשית למשוא-פנים המבוססת על הערכה אובייקטיבית של יכולת השופט לדון בעניין ללא משוא-פנים. ראו ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל , פ"ד כט(2) 375.

בענייננו, הניגוד בין האינטרס הציבורי לאינטרס הפרטי, העשוי להיווצר בשל הופעת עורך-דין קרוב משפחה של חבר בוועדת הבחירה בפני בית-משפט שלום ובית-משפט מחוזי, הוא תיאורטי. ואילו קירבת משפחה לשופט בית-משפט עליון שאינו חבר בוועדת הבחירה, אף אינה יוצרת ניגוד תיאורטי. לא-כל-שכן שאין שני אלה מבססים אפשרות ממשית למשוא-פנים כנדרש לשם פסילת שופט.

3.בכך די היה לדחות את העתירה. ברם, מתשובת המשיבים מסתבר כי לעתירה גם לא הייתה תשתית עובדתית.

שלושה מתוך ארבעת פסקי-הדין ניתנו בתקופה שבה השופט אור כלל לא היה חבר בוועדת הבחירה; העותר חזר בו מערעורים שהגיש על שניים מפסקי-הדין, ובהם מערעור שבו טען כי בית-המשפט פסק נגדו בשל קירבת המשפחה בין עורכת-הדין סוקול לבין השופט אור; ואילו על פסק-דין שלישי, שניתן לאחר הגשת העתירה, לא הגיש העותר ערעור כלל. ולבסוף, עורכת-הדין סוקול לא טיפלה בענייני קנריק, להוציא טיפול טכני, ובבית-המשפט יוצגו קנריק על-ידי עורך-הדין יוסף הוד ועורכי-דין שכירים אחרים מאותו משרד.

אשר-על-כן, אנו דוחים את העתירה.

העותר ישלם הוצאות משפט למדינה ולקנריק בסך 5,000 ש"ח לכל אחד - ובסך הכול 10,000 ש"ח.

ניתן היום, י"ח טבת תשנ"ט (6.1.98).

ש ו פ ט ת ש

ו פ ט ת ש ו פ ט

97066990.

L18

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • בגץ 3132/92
  • בש 48/75

הלכות

  1. 1המבחן לניגוד עניינים מבוסס על אמת מידה אובייקטיבית הנקבעת לפי עוצמת הקירבה בין האינטרסים המנוגדים, וניגוד רחוק המקים חשש תיאורטי אינו מספיק לפסילת החלטה.
  2. 2לגבי פסלות שופט נדרשת אפשרות ממשית למשוא פנים המבוססת על הערכה אובייקטיבית של יכולת השופט לדון בעניין ללא משוא פנים.