פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
6753/11
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
העותר:
זכריה מוחמד
נ ג ד
המשיב:
מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד סוהיל נסאר
פסק-דין
השופט ע' פוגלמן:
לפנינו עתירה למתן צו ביניים וצו על תנאי, אשר יורה למשיב ליתן טעם מדוע לא יינתן לעותר היתר כניסה לשטחי מדינת ישראל לצורכי עבודה ומסחר.
1.
בבעלות העותר, איש עסקים המתגורר בבית לחם, חברה למסחר באבן ושיש המקיימת קשרים עסקיים עם חברות ישראליות. לצורך עבודתו, הגיש העותר בקשה לקבלת כרטיס מגנטי ואישור כניסה לישראל. לבקשותיו צירף העותר תעודת יושר ממשרד הפנים הפלסטיני, וכן מסמכים מטעמן של חברות ישראליות המעידים על חיוניות כניסתו לשטחי ישראל לצורכי מסחר עימן. בשנת 2010 הונפק לעותר כרטיס מגנטי, שתוקפו עד שנת 2014, אולם בקשתו לאישור כניסה לישראל לצורך עבודה נדחתה, מן הנימוק שקיימת לגביו "מניעה בטחונית". נוכח החלטת המשיב, ביקש העותר לקבוע פגישה עם נציג שירות הביטחון הכללי במטה התיאום והקישור בעיר, כדי להבין את הטעם העומד בבסיס הסירוב לבקשתו, אולם אף בקשה זו סורבה.
2.
העותר טוען כי החלטת המשיב שלא לאפשר את כניסתו לישראל פוגעת פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכותו לעבוד ובזכותו לקיום אנושי בכבוד. לשיטתו, החלטת המשיב אינה עולה בקנה אחד עם אמות המידה של המשפט המנהלי, מטעמים שונים שאותם הוא מפרט.
3.
דין העתירה להידחות על הסף נוכח קיומו של סעד חלופי בדמות הגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים. כידוע, מקום שבו "לעותר עומד סעד חלופי ראוי ויעיל לפני ערכאת שיפוט אחרת, לא יידרש בית המשפט הגבוה לצדק לעתירה" ( בג"ץ 6274/03
מילאד נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (לא פורסם, 22.12.2003); ראו גם בג"ץ 3649/08
שמנובה נ' משרד הפנים (לא פורסם, 20.5.2008)). סעיף 12(3) לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 מקנה לבית המשפט המינהלי סמכות לדון בהחלטות של רשות לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: חוק הוראת השעה ), למעט החלטות לפי סעיפים 3א1 ו-3ג לחוק. בענייננו, מבוססת בקשתו של העותר על הפעלת סמכות לפי סעיף 3ב לחוק הוראת השעה. על כן הסמכות לביקורת שיפוטית על החלטותיו של מפקד האזור בדבר היתרי שהייה מכוח סעיף זה מסורה גם לבית המשפט לעניינים מנהליים, ומכאן שבית משפט זה איננו האכסניה המתאימה לבירור עתירתו (הגם שקיימת בעניין זה סמכות מקבילה גם לבית משפט זה – ראו: בג"ץ 3397/08
איסמעיל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 30.4.2009); בג"ץ 8239/09 סרחאן נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (לא פורסם, 18.1.2010)).
התוצאה היא שהעתירה נדחית על הסף בשל קיומו של סעד חלופי.
בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.
ניתן היום,
כ"א באלול התשע"א (20.9.2011).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט