בג"ץ 6771/09 מרדכי להב נ. הנהלת בתי המשפט

1.

בגדרה של העתירה שלפנינו טוען העותר כי הגיש קובלנה פלילית נגד שוטר ממשטרת ישראל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו ואולם כשניסה לברר –באמצעות המזכירות הפלילית של בית משפט השלום הנכבד מה עלה בגורל הקובלנה – לא קיבל כל תשובה שהיא. העותר מבקש איפוא כי יוצא צו-על-תנאי מכוחו יידרשו הנהלת בתי המשפט ומזכירות בית משפט השלום לנמק מדוע לא ייפתח ההליך כאמור.

2.

על פי המסמכים המצורפים לעתירה, ניתן להבין כי עניינה של הקובלנה בטענות של העותר, שהורשע בפלילים, כנגד חוקר ממשטרת מגדל העמק שחקר תלונות לגבי עבירות מין שונות, שהעותר הואשם בהן. העותר טוען כי אותו חוקר עבר על החוק ו"ניהל חקירה פושעת", כלשונו. עוד טוען העותר כי הופעל נגדו כוח רב בעת מעצרו על ידי שוטרי משטרת ישראל וכן הוא משיג על כך שלטענתו אולץ לחתום על הודאות שלא מסר.

3.

מתגובת המשיבים לעתירה עולה כי המסמך היחיד, אשר הוגש למזכירות בית משפט השלום הנכבד הוא מסמך המצורף לעתירה והוא למעשה בקשה למינוי עורך הדין משה מרוז כסנגורו של העותר בהליך קובלנה פלילית שמספרה, לדבריו, 1026/04. על בקשה זו הוטבעה, בתאריך 26.4.2009, חותמת "נתקבל" של בית משפט השלום. אולם, המסמך הוחזר לעותר לאחר שהתברר שאין בנמצא הליך קובלנה פלילית במספר שציין העותר (1026/04). על כן, עמדת המשיבים היא כי העותר לא הגיש למעשה כדין את הקובלנה הפלילית ולכן עתירתו ראויה להידחות ולו מטעם זה. המשיבים מוסיפים וטוענים כי ממילא העותר לא יכול היה לפתוח בהליך של קובלנה פלילית במקרה שלפנינו, ממספר טעמים נוספים:

ראשית , על פי סעיף 69 ל חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 –לא תוגש קובלנה על עובד מדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. הקובלנה שמבקש העותר להגיש מכוונת כנגד שוטר במשטרת ישראל ולפיכך הגשתה טעונה אישור של היועץ המשפטי לממשלה. כמו כן מעיון במסמכים שצורפו לעתירה נראה כי בית משפט השלום בתל אביב-יפו איננו ממילא בית המשפט המוסמך, מבחינה מקומית, לדון באותה קובלנה.

שנית , תקנה 3(14) ל תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כי הגשת הליך של קובלנה פלילית מחייבת תשלום אגרה – והעותר לא שילם אגרה במקרה זה.

4.

לאחר שעיינו בעתירה, בתגובה המקדמית ובפניות נוספות של העותר –

מצאנו כי דין העתירה להידחות על הסף , זאת מן הטעמים שפורטו בתגובתם המקדמית של המשיבים. העתירה איננה מגלה על פניה כל עילת התערבות של בית משפט זה, שכן העותר לא הראה שעמד בתנאים המוקדמים הנדרשים לשם הגשת קובלנה פלילית, כמתחייב בחיקוקים הנזכרים לעיל. מובן כי אין באמור לעיל כדי למנוע מן העותר מלנקוט בכל דרך פעולה משפטית אחרת, ככל שזו עומדת לו לפי הדין (אם בכלל), לשם בירור תלונותיו – ואיננו מחווים כל דעה בנושא זה.

5.

העתירה נדחית איפוא על הסף. בנסיבות העניין ובהתחשב בכך שהעותר מצוי כעת במאסר – לא נעשה צו להוצאות.