בג"ץ 6797/02 יהודית קוויט נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

1.המשיב – בנק לאומי לישראל – פתח בהליכי הוצאה לפועל לשם מימוש משכון על זכויותיה של המבקשת ושל בעלה בדירת מגוריהם, וזאת בגין אי-תשלום של חוב כספי לבנק. תביעה שהגישה המבקשת למתן סעד הצהרתי המורה על בטלות שטר המשכון נדחתה על-ידי בית משפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' כהן), ויחד עמה נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע הליכי מימוש המשכון. המערערת הגישה לבית משפט זה ערעור על פסק-דינו של בית המשפט קמא וכן בקשת רשות ערעור על החלטתו שלא לעכב את מימוש המשכון. במסגרת בקשת רשות הערעור עוכב מימוש המשכון עד מתן החלטה אחרת.

2.המערערת טוענת כי שגה בית המשפט קמא כאשר לא נענה לבקשתה לעכב את מימוש שטר המשכון. המערערת מנמקת את טענתה זו בשתיים. האחת, סיכוייה הגבוהים – לדבריה – לזכות בערעור ולהביא לביטול שטר המשכון. האחרת - העובדה שהמדובר בדירת המגורים היחידה שבבעלותה, המאכלסת, בנוסף לבעלה ולה, גם את בנם ואת אחיה החסוי של המבקשת. המשיבה, לעומת זאת, טוענת כי עיכוב מימוש שטר המשכון יקטין עד מאוד את סיכוייה לממש את חובה, וזאת נוכח תפיחת החוב הכספי.

3.דנתי בבקשה כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. לאחר שבחנתי את טענות המבקשת ואת תגובת המשיבה, החלטתי כי מן הדין להיענות לבקשה. בנסיבות המקרה - היות הנכס הממושכן דירת המגורים היחידה של המבקשת ומשפחתה - עלול לגרום מימוש המשכון נזק בלתי הפיך למבקשת ולבני משפחתה, והוא עשוי לעלות על הנזק שייגרם למשיבה במידה ויידחה הערעור.

התוצאה היא, אפוא, כי הליכי מימוש המשכון יעוכבו עד להכרעה בהליכי הערעור. ברי, אין כי בכך להביע עמדה לגוף הדברים באשר לסיכויי המבקשת בהליכי הערעור.

המשיבה תשא בהוצאות המבקשת בסך של 5,000 ש"ח.