פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
6805/16
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט א' שהם
העותרת:
סגולת יואב - תיירות אירועים וכנסים בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1.
הרשות הממשלתית למים ולביוב
2. מועצת הרשות הממשלתית למים וביוב
3. מועצה אזורית יואב
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת:
עו"ד אופיר רשף
בשם המשיבות 2-1:
עו"ד ליאורה וייס-בנסקי
בשם המשיבה 3:
עו"ד מתן פריידין
פסק-דין
השופט י' עמית :
1.העותרת מלינה על כך שהתעריפים הקבועים לגביה בתוספת השנייה בכללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה), תשע"א-2010 (להלן: כללי הביוב או הכללים ) מבוססים על תחשיב שגוי, ולפיכך היטל הביוב ששולם על ידה על פי דרישת המשיבה 3 שגוי גם הוא. העותרת טוענת כנגד סכום ההשתתפות היחסי שנדרש ממנה לשלם עבור הקמת מתקן לטיפול שפכים נגבה (להלן: המט"ש ) , הגלום בהיטל הביוב, בזמן שלטענתה יתר הגורמים הנהנים ממנו נדרשו לשלם עבורו סכומים מזעריים בלבד. לפיכך, מבקשת היא להורות למשיבות 2-1 לבטל את תעריף המט"ש החל עליה על פי הכללים, לקבוע תעריף ביוב חדש, סביר ומידתי ולהורות למשיבה 3 (להלן:
המועצה ), להשיב לעותרת את הסכום שנגבה ממנה.
2.לפי סעיף 101(א) ל חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן: המשיבה 2 )
"[...] תקבע כללים לפי עקרונות אחידים לחישוב העלות הריאלית, לרבות שיעור תשואה נאות על ההון, של שירותי מים ושל שירותי ביוב שנותנת חברה [...]". תעריפי המים והביוב נקבעים על-ידי המשיבה 2 בכללי
הביוב. סעיף 1 לכללים מגדיר היטל ביוב כ"היטל שהרשות המקומית מטילה לכיסוי הוצאות התקנת ביוב או קנייתו". התוספת השנייה קובעת כי "היטל ביוב לנכס ברשויות המקומיות המפורטות [...] יחושב כמכפלה של שטח הקרקע והבניין שבנכס במטר רבוע בסכומים בשקלים חדשים, לפי היישוב והרכיבים לחיוב, הקבועים בטבלה זו". עוד קובעת התוספת השנייה את תעריפי התשלום עבור 22 גורמים שונים במועצה, ביניהם העותרת.
3.ביום 9.9.2013 המועצה שלחה לעותרת דרישת תשלום היטל ביוב עבור הקמת המט"ש, בהתאם לסמכותה בכללי הביוב ולפי דרך החישוב הקבועה בהם, וזאת בהתבסס על התעריפים החלים על העותרת, שגם הם כאמור קבועים בכללים. היטל הביוב הועמד על סך 1,504,074 ₪ והעותרת שילמה את הסכום. לאחר ששילמה את ההיטל פנתה העותרת בבקשה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, למועצה לקבלת התחשיב הכללי לפיו נקבעו התעריפים בכללים וכן לקבלת מידע על עלויות הקמתו של המט"ש. העותרת פנתה למשיבה 2 בבקשה דומה.
4.העותרת טוענת כי תחשיבים שונים מראים שעלות המט"ש, ויחסה החלקי של העותרת במימונו, אינם יכולים להסביר את ההיטל הגבוה בו חויבה. לשיטתה, עלות הקמת המט"ש לפי התחשיב של המועצה (שאת תוכנו היא רק יכולה לשער, שכן לטענתה בקשתה לקבלת מידע זכתה למענה חלקי ביותר) אינה סבירה, וזאת ביחס לתחשיבים שונים שערכה היא על מנת להעריך את עלות ההקמה.
5.דין העתירה להידחות מחמת קיומו של סעד חלופי.
כפי שעולה מהעתירה, ענייננו למעשה בתביעה פרטנית של העותרת להשבת הסכומים שנגבו לטענתה שלא כדין על ידי המועצה.
לעותרת עומדת סעד חלופי בדרך של תביעה לסעד כספי של השבה בבית המשפט האזרחי ואין מניעה כי העותרת תעלה את טענותיה המנהליות במסגרת תקיפה עקיפה במסגרת אותו הליך (והשוו רע"א 6905/05 עיריית אשדוד נ' שמעון צרפתי בע"מ
(19.9.2005); רע"א 3879/05 עיריית חדרה נ' חג'ג' אמריקה ישראל בע"מ (12.7.2005); בג"ץ 65/16 חוצות היוצר חיפה בע"מ נ' הרשות הממשלתית למים ולביוב (9.8.2016); ובג"ץ 4439/11 מסעדת קדרים נ' מי כרמל בע"מ
(9.1.2013)).
6.אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף. העותרת תישא בהוצאות המשיבות 1 ו-2 (יחדיו) בסך 5000 ₪, וכן בהוצאות המשיבה 3 בסך 5000 ₪.
ניתן היום, כ"א באייר
התשע"ז (17.5.2017).
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט