בג"ץ 6810/99 מקמילן יעקב נ. מקמילן דניאל

בקשה לעיון חוזר בפסק דין שניתן לפני למעלה מחמש עשרה שנה, בו נתקבל ערעור המערער כנגד המבקש-אחיו ונגד רשויות מס שבח (פסק דין מיום 19.6.2001, כב' השופטים ט' שטרסברג-כהן, י' אנגלרד וא' ריבלין).

1.הסכסוך בין הצדדים נסב על מגרש מקרקעין בגבעת זאב. המגרש נרשם בפנקסי מס שבח על שם המערער בשנות ה-80 של המאה הקודמת, אולם בשנת 1997 טען המבקש (המשיב בערעור) כי רכש מחצית מהמגרש. טענה זו הובילה לכך שהוצאה למבקש שומה והוא חויב בתשלום קנסות. על כך הגיש המבקש ערעור לוועדת הערר, שהחליטה להתלות את הטיפול בערר עד שתוכרע שאלת הבעלות במגרש.

ערעורו של המערער לבית משפט זה התקבל בהסכמת מנהל מס שבח (המשיב 2 בערעור), ונקבע כי מנהל מס שבח ימשוך את השומה שהוציא למבקש והמצב יחזור לכפי שהיה טרם הגשת טופס המש"ח על ידי המבקש. בפסק הדין נאמר כי "אכן, בהתדיינוית הרבה מאוד שהתקיימה במשך שנים בין הצדדים נקבע מספר פעמים כי המערער הוא הבעלים של הנכס". הערעור התקבל, אפוא, ובכך התייתר הדיון בפני ועדת הערר.

2.בחלוף כעשר שנים, הגיש המבקש בקשה לבית משפט זה לעיון חוזר. בקשה זו נדחתה בהעדר עילה (החלטה מיום 4.9.2011 שניתנה על ידי כב' המשנה לנשיאה א' ריבלין, השופט (כתוארו אז) א' גרוניס ואנוכי). על החלטה זו השיג המבקש באמצעות הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, וזו נדחתה על הסף (בג"ץ 6716/11 מיום 19.9.2011, שם פורט כי תביעתו של המבקש לסעד הצהרתי בנוגע לזכויותיו במקרקעין נדחתה).

3.כעת, בחלוף כחמש שנים נוספות, שב המבקש בבקשה לקיים "עיון נוסף" או "דיון חוזר", בגין טעויות שנפלו לדבריו בפסק הדין.

אין עילה להיעתר לבקשה, שככל שניתן להבין מהאמור בה, היא מורכבת רובה ככולה מטענות עובדתיות וערעוריות למיניהן. אוסיף, כי מהנספחים שצירף המבקש לבקשתו עולה כי בימים אלו מתנהל בבית משפט השלום בירושלים הליך בין המבקש למערער הקשור לנכס מושא הערעור (ת"א 32373-12-12). מבלי להביע עמדה לגופו של ההליך האמור, אין לי אלא להצטרף להפצרותיו החוזרות ונשנות של בית משפט השלום בפני הצדדים, כי יסיימו את הסכסוך ארוך השנים ביניהם בדרכי שלום.

4.אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.