פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
6841/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
עו"ד יהושע קדוש
נ ג ד
המשיבים:
1. בית משפט השלום בפתח תקווה,
השופטת
לבאון
2. משטרת ישראל
3. מדינת ישראל
בקשה לביטול פסק דין מיום 10.10.07
העותר:
בעצמו
החלטה
השופטת ע' ארבל :
1.
עתירה שהגיש העותר בטענה כי הליכים פליליים שננקטו נגדו על ידי לשכת התביעות פתח תקווה הינם בלתי חוקיים ובטלים, נדחתה על הסף בפסק דין מיום 10.10.07 (להלן: פסק הדין ). עיקר טענותיו של העותר היו כי חקירתו לא נערכה על ידי גורם חקירתי מוסמך וכי לתובעת המשטרתית במשפטו אין הסמכה כדין.
2.
עתה, בחלוף למעלה מארבעה חודשים מאז ניתן פסק הדין, מבקש העותר לבטל את פסק הדין, בטענה שניתן בחוסר סמכות. העותר טוען, כי תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) אינן קובעות כל פרוצדורה של העברת העתירה לתגובת המשיב, כפי שנעשה במקרה דנן והסמכות לדחות עתירה על הסף שמורה למקרים בהם העתירה אינה מגלה עילה. לפיכך, גורס העותר, משלא נקבע כי העתירה אינה מגלה עילה, היה על בית המשפט לקיים דיון בעתירה לגופה, או לאפשר לו להתייחס לתגובת המשיבים, בטרם ידחה את העתירה.
עוד טוען העותר כי העתירה מגלה עילה, באשר לדבריו העתירה אינה נוגעת לעניינו שלו אלא טענתו היא כי ..."בכל כתבי האישום וההליכים הפליליים המתנהלים בפני המשיב 1,
באמצעות עו"ד לאה נהרי ממחלקת תביעות במשטרת פתח-תקווה, ו/או על בסיס הודעות אשר נגבו במחלקת החקירות במשטרת פתח-תקווה, על ידי מי שאינו קצין משטרה, הינם בלתי חוקיים ובטלים מעיקרם, הואיל והינם פגומים חסרי כל תוקף וננקטים בחוסר סמכות של המשיבים...משננקטים הם שלא על ידי חוקר מוסמך ו/או תובע מוסמך", כלשונו. זאת, בעוד שלטענתו הנחת פסק הדין כי טענת העותר נוגעת אך ורק לעניינו שלו. עוד טוען העותר, כי לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) (להלן: הפקודה ) שר המשפטים הוא הגורם המוסמך ליתן הרשאה כתובה לקצין משטרה, כמפורט בסעיף, לערוך חקירות על ביצוע עבירות, בעוד שבמקרה דנן הציגו המשיבים כתב הרשאה מאת שר המשטרה.
3.
לא מצאנו מקום לשנות מפסק הדין. ראשית, לא ניתן בבקשה כל הסבר מדוע היא מוגשת למעלה מארבעה חודשים לאחר מתן פסק הדין, כאשר נימוקי הבקשה הינם נימוקים משפטיים. שנית, וזה העיקר, לא ברור מהו המקור הנורמטיבי עליו מבקש העותר להיסמך ומהי המסגרת הדיונית בגדרה מבקש הוא להביא לביטול פסק הדין.
העילה המרכזית לדחייתה של העתירה על הסף – העובדה שהמסגרת המתאימה לבירור הטענות שמעלה העותר הינה במסגרת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, ובמילים אחרות, קיומו של סעד חלופי, בעינה עומדת (ראו לעניין זה גם: בג"ץ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה
(לא פורסם 6.2.06); בג"ץ 8786/06 מהדאוי נ' היועץ המשפטי לממשלה
(לא פורסם, 10.12.06)). אשר לטענת העותר נגד סמכותם של החוקרים והתובעים בלשכת התביעות פתח תקווה לבצע מלאכתם, הרי שלתגובת העותרים צורף כתב מינויה של התובעת בעניינו של העותר, בחתימת מפכ"ל המשטרה, בהתאם לסעיף 12(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, ואילו הטענה שעניינה הסמכת החוקרים לא הועלתה לכתחילה בכתב העתירה ואין הצדקה לאפשר לעותר להעלות בשלב זה מקצה שיפורים לטענותיו.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ג' באדר ב' תשס"ח (10.3.08).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט