בג"ץ 686/12 פרופ' אלכסנדר קורנסקו נ. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס

השופט ע' פוגלמן:

1.

בחודש מרץ 1995 הגיש העותר עתירה לבית משפט זה, שבה ביקש כי בקשתו לקבל תעודת זכאות לסיוע בדיור תטופל במישרין על-ידי המשיב, משרד הבינוי והשיכון, ולא באמצעות בנק למשכנתאות (בג"ץ 1511/95 קורסנקו נ' שר הבינוי והשיכון (לא פורסם, 13.11.1995)). עתירה זו נמחקה, לאחר שהמשיב הסכים לטפל במישרין בנושא הוצאת תעודת זכאות לעותר. ביום 11.12.2011 פנה למשיב בא כוח העותר, עו"ד ליאור פרי. במכתבו נטען כי על אף פסק הדין משנת 1995, לא הונפקה לעותר תעודת זכאות כמובטח. מנהלת מחלקת פניות הציבור במשרד הבינוי והשיכון השיבה לבא-כוח העותר כי מרשו איננו מוכר במערכת, ולכן עליו להגיש בקשה חדשה לפי הנוהל.

2.

בעתירה שלפנינו מבקש העותר – שאיננו מיוצג בהליך זה – כי המשיב יעניק לו תעודת זכאות, כדי שיוכל לקבל סיוע בדיור ביישוב בפריפריה. המשיב טוען כי דין העתירה להידחות מכיוון שלעותר אכן הונפקה תעודת זכאות לסיוע בדיור כחודש לאחר מתן פסק הדין בעתירה הראשונה, בחודש דצמבר 1995, אלא שהוא ככל הנראה לא מימש את זכאותו האמורה. תוקפה של תעודה זו הוא לשנה בלבד, ולאחר חלוף שנה יש לערוך בחינה עדכנית של הנתונים. המשיב טוען כי יש לדחות את העתירה דנן ולו בשל השיהוי הכבד שבו היא לוקה. לדבריו, העתירה הוגשה כ-16 שנה לאחר מתן פסק הדין בעתירה הראשונה, באופן שמקשה על המשיב בנקודת הזמן הנוכחית לברר את נסיבות העניין לאשורן. המשיב טוען כי לא ניתן להיעתר לסעד המבוקש על-ידי העותר, לאחר שחלף זמן רב כל כך מהמועד שבו נבחנו הנתונים בעניינו. המשיב מוסיף כי על העותר להגיש בקשה חדשה להוצאת תעודת זכאות לסיוע בדיור בהתאם לנהלים הנוכחיים, ואף מציע לעותר כי נציגי המשיב ידריכו אותו בכל הקשור להליכי ההרשמה.

3.

דין העתירה להידחות על הסף. העתירה דנן הוגשה כ-16 שנה לאחר פסק הדין בעתירה הראשונה, שבעקבותיו – כך לפי רישומי המשיב – הונפקה לעותר תעודת זכאות לסיוע בדיור. חלוף הזמן מונע מהמשיב את האפשרות להשיב לטענת העותר שלפיה פסק הדין בעתירה הראשונה לא קוים. השיהוי הכבד שבו לוקה עתירה זו, ללא הסבר כלשהו מצד העותר, יש בו כדי להביא לדחיית העתירה על הסף (השוו בג"ץ 9189/07 שטיין נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 6.1.2008)). אף לגופם של דברים, בחלוף זמן רב, ומשתוקפה של תעודת זכאות לסיוע בדיור הוא לשנה אחת בלבד, אין מנוס מהגשת בקשה חדשה שתיבחן בהתאם לנוהלי המשיב. המשיב הציע כי נציגיו יסייעו לעותר, שאיננו מיוצג, בתהליך הגשת הבקשה, והנחתנו היא כי כך אכן ייעשה.

העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.