פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
6903/16
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט צ' זילברטל
כבוד השופט נ' סולברג
העותר:
ד"ר יצחק הורוביץ
נ ג ד
המשיבים:
1.
בית הדין הארצי לעבודה
2. המוסד לביטוח לאומי
3. מדינת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד גור אוזן; עו"ד יוסף סיסו
פסק-דין
השופט צ' זילברטל:
עתירה המופנית כלפי החלטתו מיום 19.6.2016 של בית הדין הארצי לעבודה, בגדרה התקבלה בקשת המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ) לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מיום 27.3.2016, בו נקבע כי המל"ל חייב לעותר כספים בגין יחסי עבודה שהתקיימו ביניהם.
1.ביום 27.3.2016 קבע בית הדין האזורי בחיפה כי בין המל"ל לבין העותר התקיימו יחסי עבודה, וכי על המל"ל לשלם לעותר עבור פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות סכום כולל של 239,023 ש"ח, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח. המל"ל הגיש על פסק הדין ערעור לבית הדין הארצי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. יצוין, כי גם העותר הגיש מצדו ערעור על חלק מקביעותיו של פסק הדין. ביום 19.6.2016 קיבל בית הדין הארצי את בקשת המל"ל לעיכוב ביצוע פסק הדין. צוין, כי נוכח גילו של העותר (המתקרב לגיל 90) יש לקבוע את הדיון בערעור למועד קרוב, וכי בהתאם, משפיע הדבר על שאלת עיכוב הביצוע. בית הדין הארצי נדרש לסיכויי הערעור ולמאזן הנוחות וקבע כי נוכח מכלול השיקולים, ובשים לב לצורך בקיום דיון קרוב, יש לעכב את ביצוע פסק הדין. העותר הגיש לבית הדין הארצי בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו, שנדחתה אף היא ביום 25.7.2016. בהחלטה הודגש כי הערעור קבוע למועד קרוב (מרץ 2017) ועל כן אין מדובר בעיכוב ארוך טווח.
2.העותר מבקש לתקוף את ההחלטה על עיכוב ביצועו של פסק הדין גם בעתירה דנא, בגדרה הוא טוען כי החלטתו של בית הדין הארצי הייתה שגויה. טענתו העיקרית היא כי בית הדין הארצי התייחס לגילו של העותר במסגרת השיקולים לעיכוב הביצוע, וכי מדובר בשיקול פסול ומפלה, העולה לשיטתו כדי טעות משפטית מהותית המצדיקה את התערבותנו.
3.דין העתירה להידחות מבלי שתתבקש תגובת המשיבים. בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית הדין הארצי לעבודה, והתערבות בהחלטותיו נעשית במשורה, רק כאשר נפלה בפסיקתו של בית הדין לעבודה טעות משפטית מהותית, וכשהצדק מחייב התערבות כאמור. תנאים אלה הם תנאים מצטברים (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מ(1) 673 (1986); בג"ץ 251/15 בן יוחנן נ' מדינת ישראל - משרד החוץ
, פסקה 7 (22.2.2015) ). ההתערבות מצומצמת עוד יותר מקום בו מדובר בהחלטה בנוגע לסעד ביניים (ראו למשל: בג"ץ 5570/98 בן דב נ' בית הדין הארצי לעבודה (8.9.1998); בג"ץ 10359/09 אביגל שרותי כ"א ועבודה בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה
(7.1.2010)). ההחלטה כלפיה מופנית העתירה דנא אינה באה בגדרם של מקרים חריגים אלו. למעלה מן הצורך נעיר, כי ההתייחסות לגילו של העותר בהחלטתו של בית הדין הארצי נעשתה בעיקרה בנוגע למועד קביעת הדיון, מועד שהשפיע גם על השיקולים השונים ביחס לעיכוב הביצוע. לא מצאנו עילה להתערב בשיקול דעתו של בית הדין לעבודה, במיוחד כיוון שבחינת החלטתו על-ידי בית משפט זה אינה בחינה "ערעורית" רגילה.
אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט' באלול
התשע"ו (12.9.2016).
ש ו פ ט
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט