פסק-דיןעליוןבית המשפט העליוןנכלל בחיפוש

בג"ץ 695/88 אדלר ואחרים נ׳ בית הדין הצבאי לערעורים

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
סדר דין פלילי · תחולת חוק סדר הדין הפלילי מול חוק השיפוט הצבאי בעניין מעצרעתירה לבית המשפט העליון בעניין מעצר במסגרת השיפוט הצבאי

העתירה עסקה בשאלה אם הוראות חוק סדר הדין הפלילי חלות על מעצר בהליך צבאי. בית המשפט קבע כי לחוק השיפוט הצבאי הסדר מיוחד בעניין המעצר, ולכן הוא גובר לפי החריג שבסעיף 2. העתירה נדחתה, והשיקולים בעניין המעצר נתונים לרשויות השיפוט הצבאי.

העובדות

העותרים עתרו בעניין מעצר במסגרת הליך צבאי. העתירה נסמכה על סעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי, הנוגע לתחולת הסדר הדין הפלילי הכללי. הפרקליט טען כי הסעיף חל על כל הליך פלילי, כולל בפני בתי דין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם סעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 חל על מעצר בהליכים צבאיים, או שגוברים עליו הסדרי חוק השיפוט הצבאי
  2. 2.האם תיקון מס' 9 לחוק סדר הדין הפלילי חל על מעצר בשיפוט הצבאי

הלכות

  1. 1

    בעניין המעצר קיים הסדר חקיקתי שונה בחוק השיפוט הצבאי, ולכן החריג שבסיפא לסעיף 2 חל והסדר הצבאי גובר

    ״לדעתנו יש בנושא אשר עליו סבה העתירה הסדר חקיקתי שונה המיוחד לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    המסקנה לגבי תחום המעצר חלה גם על תיקון מס' 9, ולכן היא כוללת גם את הוראותיו

    ״המסקנה הכללית הנ"ל חלה גם על תיקון מס' 9 הנ"ל, היינו כל שאמרנו לעיל לגבי תחום המעצר לסוגיו״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    החלטת השופט הצבאי במעצר נתונה לשיקול דעתן של הערכאות הצבאיות ואינה נבחנת בביקורת בית המשפט העליון כערכאת ערעור

    ״עניין זה, נתון לשיקול דעתן של הערכאות השיפוטיות הצבאיות ואינו צריך להיות מועבר בשבט הביקורת של ערכאה זו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה
  • מעצר
  • חוק השיפוט הצבאי
  • חוק סדר הדין הפלילי
  • סדרי דין
  • תיקון מס' 9
  • שיפוט צבאי
  • סדר דין שונה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בג"צ

695/88

1. יצחק אדלר

2. רון הקהל

נגד

1. בית הדין הצבאי לערעורים, צה"ל

2. התובע הצבאי הראשי, צה"ל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

[27.10.88]

לפני הנשיא מ' שמגר, השופטים ג' בך, ש' וולנשטיין

בקשה למתן צו-על-תנאי

עו"ד עוזי עצמון; עו"ד רוני מזרחי - בשם העותרים

עו"ד נאוה בן-אור - בשם המשיבים

פ ס ק - ד י ן

הנשיא מ' שמגר עתירה זו, עניינה תחולתן על מעצר לפי חוק השיפוט הצבאי , התשט"ו-1955 , של הוראות חוק סדר הדין הפלילי ( נוסח משולב ), התשמ"ב-1982 . פרקליטם המלומד של העותרים התייחס בהקשר זה במיוחד, לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 9), התשמ"ח-1988. העתירה התבססה בעיקרה על האמור בסעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי ( נוסח משולב ), התשמ"ב-1982 , הקובע כי סדר הדין הפלילי יהיה לפי החוק האמור מהתשמ"ב, זולת אם נקבע בחוק אחר או על פיו סדר דין שונה לעניין הנדון. טענת פרקליטם המלומד של העותרים היא, כי סעיף 2 הוא בגדר הוראה כללית וגורפת החלה על כל הליך פלילי ואשר מבקשת לחבוק את סדרי הדין הפליליים ובכל בית משפט ובית דין. החריג המובא בסיפא לסעיף 2 מתייחס אך ורק לאותם הסדרים בחוק החרות או בתקנות שהותקנו מכוחו, אשר בהן מובא במפורש או משתמע הסדר חלופי או שונה מזה הקבוע בחוק מהתשמ"ב. לצורך העניין שבפנינו ניתן לקבל פרשנותו של הפרקליט המלומד. דא עקא, לדעתנו יש בנושא אשר עליו סבה העתירה הסדר חקיקתי שונה המיוחד לחוק השיפוט הצבאי , התשט"ו-1955 . החוק האמור מהתשט"ו מביא, בעיקר בחלק ה', פרק ראשון, סימן א', הוראות המיוחדות להליכים הדיוניים הטרום-משפטיים בפני רשויות הצבא ומפרט גם את הסמכויות בקשר למעצר לפני ההליכים המשפטיים ובקשר למעצר על ידי ערכאה שיפוטית צבאית. המבנה של הסמכויות הוא מיוחד לשיפוט הצבאי וניתן להוסיף כאן, כי ייחודן של ההוראות בעניין המעצר החלות במסגרת השיפוט הצבאי אינו דבר יוצא דופן מבחינת מבנהו הכללי של החוק הצבאי וייעודו. חוק השיפוט הצבאי נועד לשמש קודקס מקיף ומיוחד המגדיר את אלו הנתונים לשיפוט הצבאי , מפרט עבירות, מכונן בתי דין ומגדיר סמכויותיהן וקובע סדרי דין מפורטים. אולם, אין אנו מתייחסים כאן לסוגיות או לעניינים אשר לא עלו בפנינו היום, שהרי עתירה זו סבה על עניין המעצר , ובנושא זה ניתן לומר לאור הוראותיו של חוק השיפוט הצבאי , התשט"ו-1955 , כי נקבעו בו סדרי דין שונים, כלשון סעיף 2 לחוק מהתשמ"ב. המסקנה הכללית הנ"ל חלה גם על תיקון מס' 9 הנ"ל, היינו כל שאמרנו לעיל לגבי תחום המעצר לסוגיו, כולל גם את ההוראות שבתיקון מס' 9. לאור האמור לעיל לא ראינו צורך לדון בפרטיה ונימוקיה של ההחלטה אשר בעקבותיה הוגשה עתירה זו. עניין זה, נתון לשיקול דעתן של הערכאות השיפוטיות הצבאיות ואינו צריך להיות מועבר בשבט הביקורת של ערכאה זו אשר אינה יושבת בעניין זה כערכאת ערעור על החלטתו של השופט או השופטים שהחליטו בעניין. ממילא לא התייחסנו גם לטענה של הפרקליט המלומד לפיה היו בפני השופט הצבאי שתי חלופות שיכול היה לבחור ביניהן, דהיינו גם זו שבסעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי , התשט"ו-1955 . גם עניין זה, כאמור לעיל, שיקולן של הרשויות השיפוטיות הצבאיות. העתירה נדחית.

ניתן היום, ט"ז חשוון התשמ"ט (

27.10.88

), בפני

עו"ד

עצמון,

עו"ד

מזרחי

ועו"ד

בן-אור.

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (7 מסמכים)

  • ע"פ 23260-01-19ביהמ"ש המחוזי בת"א, אב"ד שופטת מרים דיסקין: פס"ד בערעור על הכרעת דינו של ניצב ניסו שחם (ת"פ 23260-01-19, ת"פ 61564-01-19)פסק-דין
  • רע"פ 6091/11פלוני נ. התובע הצבאי הראשיהחלטה
  • בג"ץ 1466/12תאאר דויכאת נ. בית משפט צבאיפסק-דין
  • בג"ץ 5877/08אימן ג'נידי נ. בית המשפט הצבאי לערעוריםפסק-דין
  • בג"ץ 6055/95שגיא צמח. נ. שר הבטחון .פסק-דין
  • בג"ץ 4723/96עטייה אביבית נ. היועץ המשפטי לממשלהפסק-דין
  • ע"מ 33/95 בבית בדין הצבאי לערעורים ע"מ 33/95 בפני: השופט אל"מ מנחם פינקלשטיין ח/5165666 רב"ט אסעד ויסאם נגד התובע הצבאי הראשי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, סעיף 5, סעיפים 8-11; חוק השיפוט הצבאי, סעיף 78, סעיף 244, סעיף 508(2);חוק החלטה

הלכות

  1. 1בעניין המעצר קיים הסדר חקיקתי שונה בחוק השיפוט הצבאי, ולכן החריג שבסיפא לסעיף 2 חל והסדר הצבאי גובר
  2. 2המסקנה לגבי תחום המעצר חלה גם על תיקון מס' 9, ולכן היא כוללת גם את הוראותיו
  3. 3החלטת השופט הצבאי במעצר נתונה לשיקול דעתן של הערכאות הצבאיות ואינה נבחנת בביקורת בית המשפט העליון כערכאת ערעור