בג"ץ 6977/04 ריאד מחמוד אבו אלרוב נ. משרד הפנים

השופט ס' ג'ובראן :

עניינה של העתירה שלפנינו הוא בבקשת העותרים להענקת מעמד בישראל לעותר מס' 1 (להלן: העותר), תושב השטחים, במסגרת איחוד משפחות עם העותרת מס' 2 (להלן: העותרת), שהינה אזרחית ישראלית.

העותרים הגישו בקשה לאיחוד משפחות ביום 22.11.94. ביום 26.7.95 נמסר לעותרים, כי בקשתם נדונה ונדחתה.

באת-כוח המשיבים בתגובתה לעתירה ציינה, כי מבירור עניינם של העותרים עולה, כי במהלך השנים, חודש הטיפול בבקשת העותרים לאיחוד משפחות וביום 25.6.01 נתבקשו העותרים להמציא מסמכים לצורך הטיפול בבקשתם.

עוד ציינה באת-כוח המשיבים בתגובתה, כי מבירור שנערך על-ידה עולה, כי העותרים מעולם לא המציאו את המסמכים המבוקשים, שנדרשו לצורך המשך הטיפול בעתירתם.

ביום 5.11.01 נשלחה הודעה לעותרים על עיכוב לצורך בירור בקשתם. בהודעת העיכוב נמסר, כי עליהם לפנות ללשכת מנהל האוכלוסין בתום שלושה חודשים. ברם, העותרים אינם מזכירים בעתירתם כל פניה למשרד הפנים, מאז הגשת בקשתם בשנת 1994. ביום 27.6.02 זומן העותר לתחקור ביטחוני במפקדת התיאום והקישור לצורך המשך הטיפול בבקשה. לטענת באת-כוח המדינה, מבירור שנעשה עם הגורמים הרלוואנטיים עולה, כי העותר מעולם לא התייצב לתחקור, על אף שהובהר לעותרים בהזמנה, כי אי-התייצבות יוביל לעיכוב בטיפול בבקשה.

טוענת באת-כוח המשיבים, כי מבירור עניינם של העותרים עולה, כי מאז חודש יוני 2001 - בו נתבקשו העותרים להמציא מסמכים רלוואנטיים לצורך המשך הטיפול בעתירתם - ולכל המאוחר מאז חודש יולי 2002 - עת זומן העותר לתחקור ביטחוני, אליו כאמור לא התייצב, ועד להגשת העתירה שלפנינו - לא פנו העותרים בעניינם ללשכת מנהל האוכלוסין.

לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובת באת-כוח המשיבים לה, שוכנעתי, כי דין העתירה להידחות על הסף. שכן, לוקה היא בשיהוי רב. פנייתם של העותרים לבית-משפט זה איננה אלא לאחר כשלוש שנים - משנת 2001 - במהלכן לא המציאו העותרים מסמכים כנדרש; העותר לא התייצב כנדרש לתחקור ביטחוני, והם אף לא פעלו בכל דרך אחרת לקידום בקשתם לאיחוד משפחות בפני הגורמים המוסמכים לכך במשרד הפנים (ראו בעניין זה בג"צ 2186/04 תאופיק חציב ואח' נ' שר הפנים , תק-על 2004(1) 2537).

העתירה שלפנינו, הינה, למעשה, בקשה חדשה לאיחוד משפחות, אשר אין מקום לבדיקתה הראשונית בבית-משפט זה. אין העתירה דנן יכולה להוות תחליף להגשת בקשה חדשה לאיחוד משפחות. על העותרים יהיה למצות תחילה את ההליכים בפני הרשות המוסמכת לקבלת החלטה בבקשה חדשה שתוגש, אם תימצא להם עילה לכך, כמקובל במקרים דומים, ובהתאם למדיניות משרד הפנים, כפי שתהיה באותה עת.

מעבר לדרוש יוער כי על-פי המצב החוקי שנקבע בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003, שתוקפו הוארך בצו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ד-2004, לא יינתנו אזרחות ורישיון ישיבה בישראל לתושבי האזור. בחינת חוקתיות החוק הנ"ל תלויה ועומדת בפני בית-משפט זה. זכויותיהם של העותרים שמורות להם אם יחול שינוי במצב המשפטי.

אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.