פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
6996/07
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט ח' מלצר
העותרים:
1. אינאס מחמד חשאן (הוארי)
2. מחמוד מוחמד סעיד חשאן
נ ג ד
המשיב:
משרד הפנים
עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד ותד חוסאם ראשד
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1.
לפנינו עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיב לנמק מדוע לא יאפשר לעותר 2 (להלן-העותר) להגיש בקשה לאיחוד משפחות. כן מבקשים העותרים כי יינתן צו ביניים המורה למשיב להימנע מהרחקת העותר מן הארץ עד להכרעה בעתירה.
2.
בשנת 2006 הגישה העותרת 1, שהינה אזרחית ישראל, עבור העותר, תושב השטחים, שהינו בעלה, בקשה לאיחוד משפחות. בקשה זו נדחתה ביום 15.2.07 מפאת גילו הצעיר של העותר,
שהינו מתחת ל-35 (העותר יליד 1982). מכאן עתירתם של בני הזוג.
3.
דין העתירה להידחות על הסף. עניינו של העותר אינו נכנס לגדר החריג לסעיף 2 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג – 2003 (להלן: החוק), הקבוע בסעיף 3(1) לחוק, שכן גילו כאמור מתחת ל-35 שנים (ראו בג"ץ 6276/07
אינתסאר נ' משטרת ישראל ( לא פורסם, 17.7.07) ורבים אחרים). בעתירה נטען באופן סתמי לגמרי כי העותרים נמצאים בסכנת חיים. כנראה שכוונתם היא שאם יעברו להתגורר בשטחים יימצאו בסכנה. בעתירה אין כל אזכור כי הבקשה לאיחוד משפחות נתבססה על טעם זה. בעתירה אף אין כל ציון ואפילו לא רמז כי הבקשה לאיחוד משפחות נתבססה על שיקולים הומניטריים מיוחדים. אם אלה עילות העתירה, רשאים העותרים לפנות לרשות המוסמכת. כל עוד לא נעשתה פנייה כזו וכל עוד לא סורבה, הרי העתירה דנא הינה מוקדמת.
4.
אשר על כן נדחית העתירה על הסף וממילא נדחית הבקשה לצו ביניים.
ניתן היום, כ"א באלול התשס"ז (4.9.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט