פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ 6997/11
לפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
העותרים:
1. עו"ד רוני ברוש
2. אלמוג בורשטיין
3. עו"ד סורין זיסרמן
4. עמותת תנו לעבוד בכבוד
נ ג ד
המשיבים:
1. חברת החשמל לישראל בע"מ
2. יפתח רון טל
3. אלי גליקמן
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד רוני ברוש; עו"ד סורין זיסרמן
בשם המשיבים:
עו"ד חגי ורד; עו"ד ניר גל
פסק-דין
השופט ע' פוגלמן:
1.
עניינה של העתירה שלפנינו בגובה המתנות שמעניקה חברת החשמל לעובדיה לכבוד ראש השנה. העותרים טוענים כי השווי הממוצע של מתנות החג שמעניקה חברת החשמל לעובדיה עומד על סך של 1450 ש"ח לעובד, סכום גבוה ביותר ביחס למעסיקים אחרים במשק. לדבריהם, אין הדבר עולה בקנה אחד עם הקשיים הפיננסיים שעליהם מצהירה חברת החשמל, והעלאת מחירי החשמל לצרכנים הפרטיים. מדובר אפוא – לשיטתם – בחוסר סבירות קיצונית ובחריגה מסדרי מינהל תקין. הסעד המבוקש הוא הפחתת גובה השי הכספי המוענק לכל עובד, לסכום של עד 700 ש"ח. בצד האמור דורשים העותרים פסיקת "פיצויים" לטובתם בסכום מהותי.
2.
חברת החשמל דוחה את הטענות המועלות בעתירה, וטוענת כי מדובר בעתירת סרק. לדבריה, דין העתירה להידחות על הסף מהטעמים הבאים: העתירה תוקפת מעשה עשוי; לא צורפו אליה כלל המשיבים הרלוונטיים; היא אינה מבוססת על תשתית עובדתית ממשית אלא על קטעי עיתונות ועל דו"ח מבקר המדינה, שאינם יכולים לשמש ראיה בהליך משפטי; העתירה אף לוקה בחוסר ניקיון כפיים, שכן מוצגת בה תמונה מסולפת ומטעה של המציאות. עוד נטען כי העתירה לוקה באי מיצוי הליכים, כן העותרים מיהרו להגיש עתירה לבית משפט זה, כשבוע בלבד לאחר שפנו בנושא לחברת החשמל, מבלי שהמתינו פרק זמן סביר כדי לקבל את התייחסותה. כמו-כן, העותרים לא הציגו כל פנייה לרשות החברות הממשלתיות או לכל גורם רגולטורי אחר, עובר להגשת העתירה. גם לגופם של דברים, דוחה חברת החשמל את הטענות המועלות בעתירה. לדבריה, הסכום של 1,450 ש"ח נגזר מהסכם קיבוצי בין חברת החשמל לבין עובדיה לפני שנים רבות, וכולל לא רק את השי לראש השנה אלא את גם את השי לעובד המוענק לרגל חג הפסח. חברת החשמל מדגישה כי אין מקום להתערב בשיקול דעתה בעניין זה, הן בשל מעמדה הנורמטיבי של חברת החשמל (חברה ממשלתית), הן משום שמדובר בהחלטה שהתקבלה על בסיס הסכמות במישור הקיבוצי, והיא סבירה לגופה.
3.
דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים ובשל אי צירוף משיבים נדרשים. כידוע, מיצוי הליכים מול הרשות המוסמכת עובר להגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, הוא אחד הכללים הבסיסיים שהותוו בפסיקה בהקשר לביקורת השיפוטית על הרשויות המינהליות. בלא פניה מוקדמת ומסודרת מבעוד מועד לרשות המתאימה – לא יידרש בית המשפט לעתירה (ראו בג"ץ 6820/11 דרעי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בני ברק (לא פורסם, 29.11.2011)). העותרים אמנם פנו לחברת החשמל עובר להגשת העתירה, אבל לא המתינו לקבל את התייחסותה, ומיהרו להגיש את העתירה שלפנינו תוך שבוע ימים (ראו: בג"ץ 6394/04 ארגון האמבולנסים הפרטיים בישראל נ' מגן דוד אדום (לא פורסם, 10.2.2005)). זאת ועוד, העותרים כלל לא הקדימו פנייה לגורמים הרגולטוריים שייתכן שיש ביכולתם לתת מענה לטרונייתם (רשות החברות הממשלתיות וייתכן שאף רשות החשמל), וממילא לא צירפו אותם כמשיבים לעתירה. בפסק הדין בעתירה קודמת שהגישו העותרים נגד חברת החשמל בנושא אחר, העיר בית משפט זה לעותרים כי "לעתירה לא צורפו כמשיבים גורמים ממשלתיים רלבנטיים, בראש וראשונה רשות החברות הממשלתיות וכן אולי היועץ המשפטי לממשלה" (בג"ץ 6701/04 עמותת תנו לעבוד בכבוד נ' חברת החשמל לישראל , פסקה ד (לא פורסם, 12.7.2006)). דא עקא, שהעותרים לא ראו לפעול בדרך זו. די בטעמים האמורים כדי להביא למחיקתה של העתירה על הסף.
שאלה אחרת היא אם יש מקום לכך שבית משפט זה ידון בעתירה המוגשת נגד החלטה של חברה ממשלתית , בנושא שאינו כרוך בהפעלת סמכות על פי דין, מקום שבו הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים לא צורפו כצד לעתירה. נוכח התוצאה אליה הגענו, אין אנו נדרשים לשאלה זו.
העתירה נמחקת אפוא על הסף.
ניתן היום, ט' בכסלו התשע"ב (5.12.2011).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט