בג"ץ 7008/11 נילי לרנר נ. ראש עיריית ת''א , רון חולדאי

השופט ע' פוגלמן:

בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים להשיג על פינויו של מאהל המחאה בשדרות רוטשילד בתל אביב, וכן מבקשים הם סעדים נוספים שעניינם הסדרת דיור למעוטי אמצעים בעיר תל אביב.

1.

העותרים, המגדירים עצמם כנציגי "מאהל רוטשילד" בתל אביב, מבקשים כי נוציא צו המונע את פינוי מאהל המחאה על-ידי עיריית תל אביב-יפו (להלן: העירייה ). בצד זאת, הם מבקשים מהעירייה סעדים שונים בתחום הדיור הציבורי, לרבות הקמת שיכונים לאוכלוסיות חלשות, בניית בתי מחסה והכשרת בניינים שבבעלותה למגורים עבור מחוסרי אמצעים. העתירה מופנית גם כלפי שר הפנים, בדרישה שזה יחייב את העירייה להפעיל סמכויותיה בכל הקשור לדיור ציבורי.

2.

בכל הנוגע לסעדים המבוקשים מהעירייה, דין העתירה להידחות על הסף מפאת קיומו של סעד חלופי; שכן לפי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ופרט 8 לתוספת הראשונה לחוק, בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים,

מוסמך לדון בעתירה המופנית כלפי רשות מקומית. בנוסף לכך, ובכל שאמור בפינויו של המאהל ברוטשילד, דין העתירה להדחות גם מטעמים נוספים. עניין אחרון זה נידון

בבית המשפט לעניינים מינהליים ובית המשפט הותיר על כנו את צו הפינוי שהוציאה העירייה. ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים נמחק לבקשת המערערים (עע"ם 6801/11 שפיר נ' חולדאי (לא פורסם, 25.9.2011)), ונקבע כי המאהל יפונה – בהסכמת העירייה – לא לפני יום ראשון 2.10.2011. בנסיבות אלה, בכל הקשור לפינוי המאהל ברוטשילד, קיים אפוא פסק דין חלוט, ודין העתירה להידחות גם בשל כך וגם בשל שיהוי בהגשת העתירה.

3.

גם בצירופו של שר הפנים כמשיב לעתירה, אין כדי לשנות את הכרעתנו. הסעד הנתבע ממנו כוללני ולא מפורט, מה גם שמהעתירה וצרופותיה לא עולה כי העותרים מיצו את ההליכים ופנו אליו בבקשה כלשהי עובר להגשת העתירה. כידוע, מקום שבו מוגשת עתירה מבלי שקדמה לכך פנייה לרשות המוסמכת, אין בית משפט זה נדרש לה בהיותה לוקה באי מיצוי הליכים (ראו בג"ץ 1947/10

נזאל נ' שר הפנים (לא פורסם, 29.6.2011)). בנסיבות אלה העותרים אף אינם יכולים להלין על החלטה כלשהי של שר הפנים, וגם מטעם זה העתירה המכוונת אל העירייה (בהיבטים שאינם כרוכים בפינוי מאהל רוטשילד) צריכה להתברר – ככל שתהיה עילה לכך – בבית המשפט לעניינים מינהליים (בג"ץ 8886/05 סואעד נ' המועצה האזורית משגב (לא פורסם, 25.9.2005)).

העתירה נדחית אפוא על הסף, ללא צו להוצאות.