בג"ץ 7018/00 אחים לוי עבודות עפר ופיתוח באמצעות עמית לוי נ. בנק לאומי ליש

המבקשת הפקידה בחשבונה אצל המשיב שיק שניתן לפקודתה. השיק אבד אצל המשיב וזה הודיע למבקשת כי תוכל לפנות אל מושך השיק לתבוע את פרעונו והמשיב מצידו ימציא התחייבות שתבטיח את מושך השיק מפני נזק שעלול להיגרם לו במקרה שהשיק יוצג לתשלום על ידי צד ג' - הכל כאמור בסעיף 69 לפקודת השטרות [נוסח חדש]. למרות הדברים האלה תבעה המבקשת כי המשיב יזכה את חשבונה במלוא סכום השיק כאשר היא מבקשת לבסס את טענתה בדבר אחריות של המשיב לאובדנו של השיק הן על עילת הרשלנות והן על יסוד דיני השומרים.

בית משפט השלום דחה את תובענתה של המבקשת וקבע כי היא לא הוכיחה כי אם היה השיק מוצג לפירעון במועד, היה נפרע וציין כי על פי רישומי המשיב חזר השיק בשל העדר כיסוי. לפיכך, קבע בית המשפט, לא הוכיחה המבקשת כי נגרם לה נזק כתוצאה מאובדן השיק, שכן לא נמנע הימנה לפתוח בהליך משפטי כנגד מושך השיק. ערעורה של המבקשת לפני בית המשפט המחוזי נדחה על יסוד תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. מכאן הבקשה לרשות לערער לפני.

מוכן אני להניח לטובת המבקשת, מבלי לפסוק, כי שגו הערכאות שקדמו לי, וכי עומדת לה עילת תביעה נפרדת על יסוד דיני הנזיקין ודיני השומרים לצד האפשרות לנקוט בהליכים האמורים בסעיף 69 לפקודת

השטרות. עוד מוכן אני להניח, מבלי לפסוק, שבעקרון קמה לטובת המבקשת חזקה הקובעת כי לכאורה שיק שהופקד על ידה לפרעון - ואבד ברשות המשיב - הוא בר גביה.

דא עקא שגם אם למבקשת עילת תביעה נפרדת וגם אם לכאורה עומדת החזקה לזכותה מתברר שהשיק הוחזר לבנק לפני אבדנו מחוסר כיסוי. נמצא שהחזקה האמורה - במידה שהיא קיימת - נסתרה.

נוכח האמור לעיל, אין הבקשה מעוררת, בנסיבות העניין, כל שאלה המצדיקה בדיקה חוזרת של הענין.

לנוכח התוצאה שאליה הגעתי ולאחר שעיינתי בטענות המבקשת נחה דעתי שאין קיימת עילה לתת לה רשות לערער בגלגול שלישי.

הבקשה נדחית. בנסיבות הענין - לא ראיתי לתת צו להוצאות.