פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 7052/21 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול לערעורים

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · ביקורת שיפוטית על החלטות בתי הדין הרבניים - תביעת כתובהעתירה לבג"ץ נגד החלטות בית הדין הרבני האזורי ובית הדין הרבני הגדול

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה עתירה נגד החלטות בית הדין הרבני האזורי והגדול בתביעת כתובה שעניינן קיזוז מסכום הכתובה ופריסת התשלום. נקבע כי אין מקום להתערבות, שכן לא נמצאה חריגה מסמכות או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, וכי העתירה הוגשה באיחור ניכר. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

העותרת והמשיב נישאו ונולדו להם שני ילדים, והליכי הגירושין הושלמו בשנת 2017. בית הדין האזורי פסק כתובה מופחתת של 360,000 ש"ח וקיזוז של 107,000 ש"ח, ופריסת היתרה ב-60 תשלומים. בית הדין הגדול דחה את הערעורים, והעותרת פנתה לבג"ץ לאחר חודשים רבים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בג"ץ בהחלטות בית הדין הרבני בתביעת הכתובה, לרבות בקיזוז ובפריסת התשלום?
  2. 2.האם יש לדחות עתירה שהוגשה לאחר חודשים רבים מיום מתן ההחלטות מחמת שיהוי?

הלכות

  1. 1

    בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, והתערבותו שמורה למקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק, או כשנדרש סעד שאינו בסמכות בית משפט אחר.

    ״מושכלות יסוד הן כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הגשת עתירה לאחר חודשים רבים מיום מתן ההחלטות מהווה שיהוי ניכר המצדיק דחייתה.

    ״עוד נוסיף כי ההחלטות עליהן מבקשת העותרת להשיג ניתנו לפני חודשים רבים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • כתובה
  • בית הדין הרבני
  • עתירה
  • שיהוי
  • איזון משאבים
  • קיזוז

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בג"ץ

7052/21

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט י' אלרון

כב' השופט ע' גרוסקופף

העותרת:

פלונית

נ ג ד

המשיבים:

1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים

2. בית הדין הרבני האזורי

3. פלוני

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרת:

עו"ד גני עבד אלסלאם

פסק דין

השופט ע' גרוסקופף :

העתירה שלפנינו מכוונת נגד שורה של החלטות שניתנו על ידי בית הדין הרבני האזורי בחיפה ובית הדין הרבני הגדול בירושלים במסגרת תביעת הכתובה שהגישה העותרת נגד המשיב 3.

1.

בתמצית שבתמצית, העותרת והמשיב 3 (להלן: המשיב ) נישאו זה לזו בשנת 1999 ונולדו להם 2 ילדים. לאחר שיחסיהם עלו על שרטון, החלו השניים בהליכי גירושין בבית הדין הרבני האזורי בחיפה (המשיב 2. להלן: בית הדין הרבני האזורי ), ואלו הושלמו בחודש יוני 2017. בהמשך, הגישה העותרת, בהתאם להוראת בית הדין הרבני האזורי, תביעה נפרדת לחיוב המשיב בתשלום כתובתה בסך של 500,000 ש"ח.

2.

ביום 7.9.2020 ניתן פסק דין בתביעה במסגרתו התקבלו טענות העותרת, ואולם נקבע כי סכום הכתובה יופחת לסך של 360,000 ש"ח. זאת, הואיל ומדובר בסכום גבוה מהרגיל אשר "[] זוג צעיר אין לו יכולת ואף לא מתכונים הן האיש והן האישה לזכות בסכומים שכאלה ". כן נקבע כי מסכום זה ינוכה כל סכום שהעביר המשיב לעותרת במסגרת איזון משאבים (זאת בהתאם למה שהובהר לצדדים הן במסגרת פסק הדין בתביעת הגירושין והן במסגרת הדיונים בתביעת הכתובה), וכי על המשיב לשלם לעותרת את היתרה תוך 60 ימים.

3.

ערעורים שהגישו הצדדים לבית הדין הרבני הגדול בירושלים (המשיב 1. להלן: בית הדין הרבני הגדול ) על פסק הדין, נדחו ביום 7.1.2021. לאחר זאת, פנה המשיב לבית הדין הרבני הגדול בבקשה לקזז מסכום הכתובה את התשלום אותו נקבע שעליו להעביר לעותרת במסגרת איזון משאבים, ולפרוס את יתרת התשלום ל-100 תשלומים. בהחלטותיו מהימים 8.2.2021 ו-16.2.2021 קבע בית הדין הרבני הגדול כי הבקשה תידון בבית הדין הרבני האזורי. לאחר שהתקיים דיון בבקשה ונשמעו טענות הצדדים, ביום 25.2.2021 נתן בית הדין הרבני האזורי החלטה לפיה יקוזז מסכום הכתובה המופחת שקבע בפסק דינו (360,000 ש"ח) סך של 107,000 ש"ח – הוא סכום האיזון שנקבע בדו"ח האקטואר במסגרת בהליכים שהתקיימו בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה. כן נקבע כי יתרת הסכום תשולם ב-60 תשלומים שווים. על החלטה זו הגישה העותרת ערעור לבית הדין הרבני הגדול, אשר נדחה ביום 2.6.2021. בפסק דינו, ציין בית הדין הרבני הגדול כי בכל הנוגע לעניין הקיזוז – ההחלטה תואמת את פסק דינו של בית הדין האזורי מיום 7.9.2021 אשר אושר בערעור. לעניין פריסת התשלום, צוין כי בית הדין האזורי ערך דיון מלא בעניין והפעיל שיקול דעת סביר.

על החלטות אלו מלינה העותרת במסגרת העתירה שלפנינו.

4.

לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, הגענו למסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה. מושכלות יסוד הן כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים, והתערבותו בכגון דא שמורה למקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק, או כשנדרש סעד מן הצדק אשר אינו בסמכותו של בית משפט אחר (ראו: בג"ץ 6191/21 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול , פסקה 5 והאסמכתאות שם (19.9.2021)). בהתאם לאמות מידה אלה, לא ראינו כי יש בטענותיה של העותרת כדי להצדיק את התערבותנו. עוד נוסיף כי ההחלטות עליהן מבקשת העותרת להשיג ניתנו לפני חודשים רבים. על כן, יש לדחות את העתירה גם מחמת השיהוי הניכר שנפל בהגשתה (ראו מני רבים: בג"ץ 5463/21 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים , פסקה 6 (5.10.2021); בג"ץ 404/21 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים , פסקה 6 (4.3.2021); בג"ץ 483/21 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים , פסקה 18 (31.1.2021)).

5.

העתירה נדחית איפוא. משלא נתבקשה תגובת המשיבים – אין צו להוצאות.

ניתן

היום, כ"ט בחשון התשפ"ב (4.11.2021).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, והתערבותו שמורה למקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק, או כשנדרש סעד שאינו בסמכות בית משפט אחר.
  2. 2הגשת עתירה לאחר חודשים רבים מיום מתן ההחלטות מהווה שיהוי ניכר המצדיק דחייתה.