בג"ץ 707/99 איריס חלבי נ. יוסף רחימוב

זוהי בקשה לאיחוד דיון בת.א. 2405/98 הנדון בפני בית משפט השלום בנתניה ובת.א. 47516/95 הנדון בפני בית משפט השלום בתל-אביב, כך ששתי התביעות כאחת ידונו בפני בית משפט השלום בתל-אביב.

1.ביום 1.4.93 נהרגה גב' ברטה רחימוב ז"ל (להלן: "המנוחה") בתאונת דרכים בה היתה מעורבת מבקשת מס' 1. המשיבים 1 ו- 2 (בן זוגה של המנוחה ובנה הבגיר) הם התובעים בת.א 2408/98 הקבוע לדיון בפני בית משפט השלום בנתניה. המשיבים 3-8 (ילדיה של המנוחה והאפוטרופוס הממונה לילדיה הקטינים) הם התובעים בת.א. 47516/95 הקבוע לדיון בבית משפט השלום בתל-אביב.

2.תביעת המשיבים 3-8 הוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב ביום 3.7.95. ביום 18.10.95 הגישו המבקשות בקשה לצירוף נתבע (משיב מס' 1), בקשה שנדחתה על-ידי רשם בית משפט השלום (החלטה מיום 20.11.95). המבקשות ערערו על החלטת רשם בית משפט השלום ובהסכמת הצדדים נמחק ערעורן, תוך שהצדדים מודיעים לבית המשפט כי מחיקת הערעור אינה מהווה ויתור על עצם הגשת בקשה מעין זו (ת.א. 121652, בפני השופטת ענת ברון, פסק-דין מיום 18.7.96).

3.ביום 3.5.98 הגישו המשיבים 1 ו- 2 כתב תביעה כנגד המבקשים בבית משפט השלום בנתניה.

4.ביום 31.1.99 הגישו המבקשות את הבקשה שבפני - בקשה לאיחוד הדיונים בשתי התביעות כך ששתיהן ישמעו בפני בית משפט השלום בתל-אביב. לטענת המבקשות שתי התביעות עניינן במערכת עובדתית אחת ובעילה אחת, בשתי התביעות יצטרכו בתי המשפט להכריע בדבר גובה שכרה של המנוחה, בשאלה מי היה תלוי במנוחה בפועל, מידת תלותו של כל אחד מן התובעים וכד'. ניהול התביעה בשני בתי משפט שונים, טוענות המבקשות, עלול להביא למצב בו יינתנו הכרעות סותרות במערכת עובדתית זהה.

5.המשיבים 4-8 מתנגדים לבקשה. לטענתם מטרת בקשת איחוד הדיון היא דחייה נוספת של הדיון ויצירת חזית מלאכותית בין המשיבים 3-8 לבין משיבים 1-2. לטענת משיבים 4-8 לא טרחו המבקשות להודיע לבית משפט השלום בתל-אביב על הגשת תביעת המשיבים 1-2 או על בקשתן זו וזאת למרות שביום 2.11.98 התקיים דיון בו נקבע תאריך לישיבת הוכחות (18.3.99). איחוד הדיון, על-פי טענת משיבים 4-8 יביא לדחיית מתן ההחלטה בתביעתם, תביעה שהוגשה לפני כארבע שנים. דחיית הבקשה, טוענים משיבים 4-8 לא תפגע במבקשות וזאת משום שאין כל עדות משותפת לשני התיקים. בנוסף הם טוענים כי איחוד התיקים יביא ליתרון דיוני לא הוגן למבקשות שכן אלו נמנעו מלהגיש את התצהירים שלהן בזמן שנקבע לכך על-ידי בית המשפט ואף לא עמדו בהארכה שקיבלו לכך. קבלת בקשת איחוד התיקים תביא, לטענת המשיבים 4-8, להארכה נוספת להגשת התצהירים ומכאן ליתרון דיוני שאינו הוגן.

6.בתגובת המבקשות לתשובת המשיבים 4-8 עומדות המבקשות על טענתן בדבר אחדות העניינים וזהות המחלוקת בשני ההליכים ובדבר זהות העדים. המבקשות מכירות באפשרות שאיחוד הדיון יגרום לדחייה נוספת. אולם, לטענתן, אין מנוס מכך - נוכח הצורך בהכרעה אחת בכל הסוגיות.

7.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה ומסמכים המצורפים, החלטתי לקבל את הבקשה. מטרת תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), היא "מניעת כפילות הדיון בנושא אחד" (וראו בש"א 1964/97 מושב שיתופי ניר גלים נ' נטור ואח' , (לא פורסם)). אך מטרה זו אינה מטרה בלעדית. לעניין זה נקבע:

"תקנה זו משלבת את האינטרס של בעלי הדין המעונינים באיחוד הדיון בעניינם תחת קורת גג משפטית אחת, יחד עם האינטרס של המערכת השיפוטית, שתביעות באותו עניין יתבררו במאוחד, לקידום יעילות הדיונים ולמניעת מצב של החלטות סותרות לגבי אותו עניין ממש".

"המדובר, איפוא, בחבירה של אינטרסים - של המימסד השיפוטי, מחד גיסא, ושל ציבור המתדיינים, מאידך גיסא". (בש"א 6516/94 ציפריס נ' גולדסמן , (לא פורסם)). ראו גם בש"א 8152/98, בלוק שתיל בע"מ נ' דפנה וויסמן את לביא בע"מ ואח' (טרם פורסם).

בענייננו מעוררים שני ההליכים סוגיות משותפות רבות הנוגעים למשפחת המנוחה, לטיפול בילדיה הקטינים ולנזקים שנגרמו עקב מותה. ניתן גם להניח, כי הבסיס הראייתי להכרעה בשני ההליכים הוא חופף, לפחות בחלקו. בנסיבות אלו, עלול פיצול הדיון להסב טירחה מיותרת ולהביא לקבלת החלטות שונות, ואפשר שאף סותרות, בערכאה הראשונה. מטעם זה, וחרף העיכוב האפשרי בשמיעת תביעתם של המשיבים 3-8, נראה, כי מוטב יהיה אם יאוחד הדיון בשתי התובענות.

8.הבקשה מתקבלת איפוא. אני מורה על איחוד הדיון בת.א. (נתניה) 2405/98 עם הדיון בת.א. (תל-אביב) 47516/95, כך ששתי התביעות כאחת יישמעו בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו.