בג"ץ 7109/99 יעקב מירמי נ. אורלי מירמי

מהמסמכים המצורפים לעתירה עולה, כי נתגלעו סכסוכים בין העותר ואשתו ובשנת 1993 ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב פסק דין נגד העותר לתשלום מזונות לבתו. בהמשך נדונה שאלת החזקת הקטינה והסדרי ראיה של האב, בית הדין הרבני לו הוגשו מספר תסקירים של פקידי סעד מהמשרד לשירותי רווחה בעירייה, נתן מספר פסקי דין והחלטות מעת לעת לעניין קביעת הסדרי ראיה של האב את הקטינה הנמצאת בהחזקת אמה.

לא נחה דעתו של העותר מפסיקת בית הדין הרבני האזורי והוגש על ידו ערעור לבית הדין הרבני הגדול שנתבקש לכוף על המשיבה 1 לקיים את החלטות בית הדין הרבני האזורי. בית הדין הרבני הגדול דחה את הערעור בציינו, כי "אם למבקש יש השגות על כך שבית הדין טרם נתן החלטות בבקשותיו, עליו לפנות לגורמים המתאימים". על כך העתירה שבפנינו.

בעתירה זו מופנות טענותיו של העותר כנגד המשיבה 1 שאינה מקיימת את החלטות בית הדין שנתן מספר החלטות להסדרי ראיה ו"מטרפדת" את החלטות בית הדין וכן מופנות הן נגד בית הדין על שאיננו מחליט על הסדר שיבוא במקום הסדר קודם שקבע בית הדין, שלא עלה יפה, לאחר שהרבנית קוק שאצלה היו אמורים להיערך המפגשים, הודיעה שאינה מסוגלת לעשות כן.

גם אם נכונות טענותיו של העותר בדבר "טרפוד" (כלשונו) של הסדרי הראיה על ידי האשה, אין בית משפט זה הכתובת הראויה לטפל בכך. על העותר למצוא את המסגרת המופקדת על טיפול באי קיום החלטות של בית-הדין על ידי המשיבה 1 - כנטען על ידו. על כל פנים ככל שהדבר נוגע לסעד זה, אין עתירתו מעמידה עילה לדיון בבית משפט זה. אשר לטענה שבית הדין הרבני האזורי אינו מקבל החלטה על הסדר חלופי במקום ההסדר שקבע ונכשל משום סירובה של הרבנית קוק לטפל בעניין, אם אכן נוצר כיום מצב שבו אין הרבנית קוק שמונתה על-ידי בית הדין מסוגלת לטפל בהסדרי הראיה ו"אין היום מי אשר מטפל בהסדרי הביקור והראיה", רשאי העותר לחזור ולפנות לבית הדין הרבני האזורי ובטוחים אנו שהעניין יטופל ובית הדין ידאג למצוא הסדר מתאים כפי שעשה בעבר בעניין זה.

העתירה נדחית.