בג"ץ 7173/97 מוחמד אבו לחיה נ. מדינת ישראל

1.בתיק זה הגיש המבקש תביעה כנגד המשיבה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בנוגע לנזקים שנגרמו לו לטענתו במהלך האינתיפאדה. בית המשפט קבע כי המשיבה אחראית לנזקיו ונפסק לו פיצוי בסך 147,500 ש"ח. לבקשת המשיבה, החליט בית המשפט על עיכוב ביצוע פסק הדין, במובן זה כי הסכום במלואו יופקד אצל בא כוח המבקש ויוחזק בידיו בנאמנות.

2.המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, העוסק ברובו בשיעור הפיצוי שנפסק לזכותו. המשיבה הגישה ערעור שכנגד המתרכז בשאלת האחריות. ביום 27.2.97 הוריתי כי הערעור יקבע לדיון לאחר מתן פסקי הדין בע"א 5964/92 והתיקים המאוחדים עימו.

3.המבקש פנה לבית משפט זה בבקשה להורות על שחרור הכספים המופקדים בידי בא כוחו. בדיון שבפני עלה, כי בא כוחו של המבקש אינו יכול להתחייב כי הסכום שנפסק - כי יועבר לרשותו של המבקש - יהיה ניתן לגבייה, היה וערעורה של המשיבה יתקבל. המשיבה, מצידה, התנגדה להעברת הכספים למבקש, נוכח מגוריו בשטחי הרשות הפלסטינית וחוסר היכולת הממשית להיפרע מן המבקש היה וערעורה יתקבל.

4.בנסיבות אלו, נחה דעתי כי אין מקום להורות על שחרור הכספים לידיו של המבקש. לבד מן העובדה כי המבקש לא בחר לערער על ההסדר האמור, בו הופקדו הכספים אצל בא כוחו של המבקש, הרי שגם לגופו של עניין השתכנעתי, כי אין מקום בשלב זה להורות על שחרור הכספים (וזאת מבלי להביע עמדה לסיכויי הערעור לגופו). על כן, דין הבקשה להידחות.

5.הערעור ידון, כאמור בהחלטתי מיום 27.2.97.