בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
7185/19
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט מ' מזוז
כבוד השופט ד' מינץ
העותרים:
1. ליאון מולכו
2. נירית מולכו
3. יעל מולכו
נ
ג
ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. ממשלת ישראל
3. שר האוצר
4.משרד הבינוי והשיכון
5.שר הבינוי והשיכון
6.הרשות הלאומית להתחדשות עירונית
7.הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז
8.הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה
9. קבוצת גבאי
10. הרי קליין
11. גד שמש
12. בת שבע שמש
13. סייג רחל
14. שער רחל
15. שחר רחל
16. ישראל כהן
17. ליאורה פאר
18. שניר חדד
19.סיגלית דרוויש
20. שמואל הולדר
21. דנה הולדר
22. שולה מזרחי
23. שולמית מזרחי
24. יטי לזר
25.ברנוביץ לאה לבית גילביץ
26. עופרה ברגר
27.יהודית אלקובי
28. ויקטור לוי
29. אסתר לוי
30.אלון יוסי דרוויש
31.לוי סולי דרוויש
32.רבקה ברונשטיין (גייזינגר)
33.יהודה גיא (גייזינגר)
34. ליאון מולכו
35. רמי אוחנה
36. אדוה בן צבי
37. אסתר חדידה
38. חדידה יוסף
39. ניקול חדידה
40. גלית חדידה
41. אתי חדידה
42. מוריס חדידה
43. ליזה תמם
44. משה מושייף
45. רבקה מושייף
46. מיכל חשאי
47. מנחם חשאי
48. ניסים תמם
49. דבורה תמם
50. יהודה יהודה
51. שושנה יהודה
52. מנדל יעקב
53. יעקב עליזה
54. דליה יהודה
55. יהודה יהודה
56.ראובן קלינובסקי
57. בלהה אונגר
58. נתנאל ישעיהו
59. נתנאל ישעיהו
60. עליזה סיסו
61. משה סיסו
62. שלמה ינאעי
63. צור פלד
64. עמוס ברנס
65. מרים אהרוני
66. גדעון הוד
67. יוסף לוי
68. יונה לוי
69.שובל(פינקלשטיין) טובה
70. ניסן הולדר
71.מרי הולדר אוחיון
72. זיו רוזלמן
73. אמנון שגן
74. בועז שגן
75. רמי מוטולה
76. עדינה מוטולה
77. ויקטור לוי
78. אסתר לוי
79. רמי מוהבן
80. זהבה באר
81. לילי שפריר
82. אסתר שומכר
83. אמיל הבר
84. רבקה גלינדוס
85.בת שבע נחמיאס
86. ישראל הבר
87. יוסף יוארי
88. אירית יאורי
89. ערן בן דהן
90. גלית מנשה
91. יוסף ארציאל
92. פינו חסן
93. תקווה חסן
94. ישראל משה
95. מזל משה
96. עוזי ניסן
97. ניסן מזל
98. צברי מזל
99. דניאל יצחק
100. צחי דורה
101. יעקב דרוויש
102. יצחק מורד
103. פרחה מורד
104.הולדר בן עזרי דנה דונה
105. אלון דרויש
106. סולי דרויש
107.רחמיאל גוטפריד
108. חן סיטון
109.רבקה-ריקי סיטון
110.ש.ח מגדלי השרון 2001 בע"מ
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרים:
עו"ד גיא בית און
בשם המשיבים 7-1:
בשם המשיבה 8:
בשם המשיבה 9:
בשם המשיבה 110:
עו"ד מוריה פרימן
עו"ד מישאל שרעבי
עו"ד שמואל לכנר, עו"ד רועי אמזל
עו"ד שלמה רוזנווסר, עו"ד נתן רוזנווסר
פסק דין
השופטת ד' ברק-ארז:
1
העתירה שבפנינו כוללת טענות – מכיוונים שונים – כנגד הפעולות שננקטו כדי לאפשר התחדשות עירונית באזור המכונה "מתחם הלפרין" בעיר נתניה.
עיקרי הרקע העובדתי
2.
בקצירת האומר יצוין כי מתחם הלפרין, שעליו נסבה העתירה, כולל שיכונים ציבוריים שנבנו בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. בשנת 2001, בהתאם להמלצת הוועדה הבינמשרדית להתחדשות עירונית, הכריזה הממשלה על מתחם הלפרין כמתחם להתחדשות עירונית (פינוי-בינוי) על-פי ההסדר ששרר באותה עת לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. בהמשך לכך, בשנת 2003 יזמה עיריית נתניה תכנית מתאר מקומית שנועדה לאפשר פרויקט של התחדשות עירונית במקום כאמור. לימים הופקדו תכניות נוספות, שהאריכו את תוקפה של התכנית המקורית או הכניסו בה שינויים. כלל התכניות הללו נדונו ואושרו בהתאם למצוות הדין, ועל-פי הצורך נשמעו גם התנגדויות במסגרת הדיון בהן. יצוין כי חלק מההתנגדויות הועלו גם על-ידי העותרים דנן. בשלב זה קיימות אפוא תכניות ביחס למתחם הלפרין, ובכלל זה שתי התכניות שנזכרו בעתירה ופורסמו ברשומות ביום 12.7.2018 וביום 2.1.2019.
3.
במקביל להליכים אלו, בשנת 2017 הגישו היזמיות – ש.ח מגדלי השרון 2001 בע"מ (להלן: מגדלי השרון ) ודוד יעקב ובניו בע"מ (להלן: דוד יעקב ובניו ) – בקשה להכריז על כמה מן החלקות במתחם הלפרין כמיועדות לפינוי-בינוי בהתאם לסעיף 15 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016 (להלן: חוק התחדשות עירונית ). זאת, במסגרת מה שמכונה בחוק זה "מסלול מיסוי", כלומר במתכונת שבה קידום התהליך נעשה על-ידי יזם פרטי. ביום 3.9.2017, לאחר שהתקבלו האישורים המתאימים מהוועדה המייעצת הפועלת על-פיו ומעיריית נתניה, כפי שמורה סעיף 15(ב) לחוק התחדשות עירונית, הכריז על כך שר הבינוי והשיכון דאז, ח"כ יואב גלנט. בשנת 2019 הגישה חברה נוספת בקשה להכריז על חלקות נוספות במתחם הלפרין כמיועדות לפינוי-בינוי במסלול מיסוי – קבוצת גבאי פינוי-בינוי הלפרין בע"מ (להלן:
קבוצת גבאי ). גם כאן, לאחר שהתקבלו האישורים המתאימים, בוצעה הכרזה ביום 11.8.2019, זו הפעם על-ידי שרת הבינוי והשיכון ח"כ יפעת שאשא ביטון.
העתירה והתגובות לה
4.
העתירה דנן, שהוגשה ביום 30.10.2019, היא רחבת היקף – ומכוונת, הלכה למעשה, כלפי מכלול הפעולות המתואר במתחם הלפרין. הסעדים המבוקשים בה נוגעים לביטול שני צווי ההכרזה על מתחם הלפרין כמתחם פינוי-בינוי, וכן לביטולן של התכניות העדכניות החלות עליו ונוגעות לכך.
5.
העותרים מגדירים עצמם כ"תושבי מתחם הלפרין" וכבעלים של זכויות בו (ליתר דיוק הם מתייחסים לבעלות ב"שלוש דירות" ואילו בתגובה המקדמית שהוגשה מטעם המדינה צוין כי לפי נסח הרישום הרלוונטי העותרים הם שלושה בעלים של דירה אחת במתחם). המשיבים כוללים את הממשלה על משרדיה הרלוונטיים, וכן את הרשות הלאומית להתחדשות עירונית, הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז (משיבים 7-1) והוועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה (המשיבה 8). יתרת המשיבים הם עשרות בעלי זכויות אחרים במתחם (ככל שניתן להבין) וכן שתיים מהיזמיות המעורבות – קבוצת גבאי (המשיבה 9) ומגדלי השרון (המשיבה 110).
6.
כפי שכבר צוין, הטענות שנכללות בעתירה הן מגוונות ורחבות יריעה, ובמידה לא מבוטלת קוראות תיגר על עצם השימוש בכלי של פינוי-בינוי. בין היתר, לטענת העותרים, המשיבים היו צריכים לבחור בחלופות המהוות כלי פחות פוגעני קודם לנקיטה באמצעי זה. בנוסף, העותרים טוענים שנפלו פגמים מינהליים בהחלטות שהתקבלו בנושא, ובכלל זה מטעימים כי לא הובאו בחשבון כל השיקולים הרלוונטיים ואף נשקלו שיקולים זרים. עוד נטען כי התכניות לפינוי-בינוי אינן תואמות את אופיו של המתחם, כי הן יגרמו לעותרים מטרד מתמשך, וכי בכל מקרה העותרים נקלעים לאי-וודאות בכל הנוגע לפיתוח של שאר החלקות במתחם, לרבות החלקה שבה ממוקם קניינם.
7.
התגובות המקדמיות הוגשו על-ידי הרשויות שצוינו כמשיבות 8-1 וכן על-ידי קבוצת גבאי ומגדלי השרון. יוער כי דוד יעקב ובניו לא צורפה כצד לעתירה, אך בתגובה מטעם מגדלי השרון הובהר כי היא מייצגת אף אותה. בעיקרו של דבר, כלל המשיבים שהגישו תגובות טוענים כי דין העתירה להידחות – על הסף ולגופה. על כן ניתן להביא את עיקרי דבריהם, העולים בקנה אחד, במרוכז.
8.
ככל שהעתירה מכוונת כלפי הפעולות התכנוניות, דהיינו התכניות שאושרו לאורך השנים, נטען מצד המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי, וזאת מאחר שהיה מקום להעלות את הטענות בפני מוסדות התכנון בהליכים מתאימים. בכלל זה מודגש כי התנגדויות העותרים נשמעו בוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה ביחס לחלק מהתוכניות הרלוונטיות, אולם הם לא הגישו ערר על החלטותיה במועד, לא צירפו לעתירתם את החלטות ועדת ערר שדחו בקשות להאריך את מועד זה, וכן לא הגישו בשעתו עתירה מינהלית בעניין לבית המשפט לעניינים מינהליים. עוד נטען כי מכל מקום העתירה בעניין זה נגועה בשיהוי משמעותי בכל הנוגע להכרזות דנן, משהוגשה למעלה משנתיים ושלושה חודשים ממועד ההכרזה הראשונה משנת 2017, וכל זאת ללא הסבר. מגדלי השרון וקבוצת גבאי מוסיפות ומדגישות כי הפרויקטים שהן מתכננות מצויים בחלקות בהן אין לעותרים זכויות.
9.
לגוף הדברים, מבהירים המשיבים, בין השאר, כי בניגוד לטענות העותרים, כלל התנאים הנדרשים לצורך ההכרזות דנן התקיימו – לרבות השגת הסכמה של רוב מיוחס של בעלי הדירות במתחם. בהתאם לכך, מודגש כי יש להביא בחשבון את האינטרסים והזכויות של חלק הארי של הבעלים הרלוונטיים – אשר מצפים למימוש הפרויקט ואמורים לצאת נשכרים ממנו. על כל פנים, נטען עוד כי אין בהכרזות מצד שרי הבינוי והשיכון כדי להגביל קידומן של תכניות אחרות ביחס למתחם.
10.
בתשובה לכך, העותרים שבים על עיקרי עמדתם בדבר הפגמים הנטענים שנפלו בצווי ההכרזה והנזק הצפוי להם לשיטתם ממימוש הפרויקט. הם אף מטעימים כי אין לזקוף לחובתם שיהוי בנסיבות שבהן, לטענתם, הפגמים לא היו בידיעתם ואף לא יכלו לדעת עליהם.
דיון והכרעה
11.
לאחר ששקלנו את מכלול הטענות אנו סבורים כי אכן דין העתירה להידחות על הסף. בעיקרו של דבר, הונחה לפתחנו עתירה המאגדת שלל טענות כלליות המתייחסות להחלטות מובחנות שהתקבלו בשלבים שונים – פעולות תכנוניות לצד פעולות אחרות. כל זאת, ללא כל הבחנה נאותה ביניהן. העתירה הוגשה בשיהוי ניכר, שנים לאחר שהחלו התהליכים הרלוונטיים לקידום פיתוחו של מתחם הלפרין. אפילו נתייחס לשלבים האחרונים ביותר של ההכרזות הנוגעות למתחם, הרי שחלפה לה תקופה נוספת ללא כל הסבר. גם הטענה בעניין קיומו של סעד חלופי בכל הנוגע לעתירות הדנות בהיבטים תכנוניים היא – ובמובהק – במקומה (ראו: סעיף 5(1) ופרט 10 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000. כן ראו: בג"ץ 8654/11 עמותת תל גיבורים נ' עיריית תל אביב יפו , פסקה 3 (17.6.2012)). במקרה דנן, היה על העותרים לפנות לערכאות המתאימות במועדים הרלוונטיים, והעובדה שלא פעלו כך אין פירושה שניתן לברר את טענותיהם במסגרת עתירה לבג"ץ כעת (ראו והשוו: בג"ץ 57/17 סייג נ' בית המשפט לענייני משפחה ראשון לציון , פסקה 2 (3.1.2017); בג"ץ 5705/17 ליגאי נ' שר הפנים , פסקה 11 (19.7.2017); בג"ץ 3240/19 סוראדו נ' כנסת ישראל , פסקה 13 (8.1.2020)). הפעולות שכנגדן העתירה מכוונת הן פעולות פיתוח מן הסוג שלא ניתן להשיג לאחור אך בשל חששות כלליים של מי שאף לא העלו את טענותיהם במועד. חשוב להוסיף כי אף הטענה שהעותרים לא יכלו לדעת על הפגמים קודם לכן הועלתה בכלליות, ומכל מקום, כאשר מדובר בפרויקטים בעלי השלכות כה משמעותיות על צדדים שלישיים הפן האובייקטיבי של השיהוי הוא המכריע את הכף (ראו והשוו: בג"ץ 1135/04 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' "הצוות המלווה" לעניין תמ"א 31/א/18 , פ''ד נט(4) 784, 791-790 (2005); בג"ץ 64/17 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' ממשלת ישראל , פסקאות 32-30 (8.8.2017) (להלן: עניין מרכז השלטון המקומי ). ראו גם: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני 361 (2017) (להלן: ברק-ארז )). ראוי לציין, כי אף לא קיים במקרה זה שיקול כבד משקל שעניינו שלטון החוק אשר יכול להטות את הכף כנגד טענת השיהוי (ראו למשל: בג"ץ 9831/16 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 59 (16.10.2018); ברק-ארז , בעמ' 367-365))
12.
מעבר לכך, ובבחינת למעלה מן הצורך, יצוין כי העותרים לא הצביעו על ליקוי קונקרטי ממשי כלשהו בפעולות שנעשו, ואף לא ברור מטענותיהם באיזה מובן לא נשקלו שיקולים רלוונטיים כביכול. גם אם העותרים סבורים שפרויקט זה אינו סוג התכנון הרצוי למתחם, אין זה אומר שההחלטות שהתקבלו אינן סבירות, ואין זה מתפקידו של בית משפט זה להחליף את שיקול דעתם של מוסדות התכנון (ראו למשל: בג"ץ 8824/13 כפר הס מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' שר הפנים , פסקה 14 (25.7.2016); עניין מרכז השלטון המקומי , בפסקה 33; בג"ץ 2219/17 עיריית רמת גן נ' ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות , פסקה 37 (15.3.2018)).
13.
דברים אלה אמורים לצד ההבנה, במישור האנושי הפשוט, לליבם של העותרים, שניכר כי הם חוששים מן ההשלכות שעשויות להיות לפעולות הפיתוח המשמעותיות שיבוצעו על סף ביתם, על חייהם. אולם, אין בהבנה זו כדי לגרוע מן העובדה שהעתירה לוקה בכלליות ובשיהוי כאמור.
14.
סוף דבר: העתירה נדחית. הרבה לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.
ניתן
היום, א' באדר התש"ף (26.2.2020).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט