בג"ץ 7239/06 חיים יטיב ,ואח' נ. מר מאיר שיטרית , מ''מ שר המשפטים

השופטת ד' ברלינר:

א.העותר ייסד לדבריו לפני כשנה ארגון בשם "נקים ישראל - הנאבק נגד השחיתות השלטונית ולמען התנהלות תקינה של מערכת השלטון בישראל". לטענת העותר, בארגון הנ"ל, למעלה ממאתיים חברים שכולם הצטרפו לעתירה זו. המשיבים לעתירה הם כל שופטי בית המשפט העליון, ממלא מקום שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, המבקר הפנימי של משרד המשפטים וכן השר היוצא חיים רמון.

ב.ארבע בקשות כוללת העתירה:

1.

להותיר על כנה את ההחלטה של שר המשפטים היוצא ושל הועדה למינוי שופטים בראשותו, לפיה יתועדו הדברים הנאמרים בועדה לבחירת שופטים.

2.

לבטל הכרזתו של מ"מ שר המשפטים - מ' שטרית, אשר הודיע כי שיטת הסניוריטי למינוי נשיא בית המשפט העליון תעמוד בעינה. זאת, בניגוד להוראת קודמו.

3.

לדחות הישיבה שנועדה לבחירת נשיא ושופטים לבית המשפט העליון עד אשר ישוב השר רמון לתפקידו או עד אשר יתמנה שר משפטים בתפקיד קבע ויתאפשר לו לבחון את המועמדים ואת סוגיית נוהלי העבודה של הועדה במשך פרק זמן סביר וללא מחטף, כפי שנהג השר שטרית.

4.

העותר מבקש כי בית המשפט ייתן צו בינים שימנע בחירת שופטים ונשיא לבית המשפט העליון עד אשר יוכרעו הסוגיות העולות בעתירה.

ג.

אלה הנמקותיו של העותר לעתירות הנ"ל:

1.

באשר לתיעוד מהלך הדיון בועדה - שיטת המשפט הישראלית כמו גם עיקרון השקיפות מחייב רישום פרוטוקולים. אין אפשרות לקיים ביקורת על הליך הבחירה ללא תיעודו.

2.

באשר לשיטת הסניוריטי – השיטה מהווה הפלייה כלפי מועמדים ראויים והיא פוגעת בטובת הציבור. הוותק אינו מקנה יכולת חד משמעית לתפקוד טוב יותר. השיטה איננה נהוגה במדינות דמוקרטיות בעולם. הכרזתו של השר שטרית על מינוייה של השופטת דורית ביניש לנשיאת בית המשפט העליון עוד לפני הדיון בועדה, מצביעה על כך שדעתו "נעולה" וכינוס הועדה הוא "טקס הכתרה", אין כוונה לקיים דיון של ממש. לפיכך, בהחלטתו של השר שטרית יש משום חוסר סבירות קיצונית, המצדיק את ביטולה.

3.

באשר למיהותו של השר - יש חשיבות רבה לכך שדוקא שר משפטים אשר קיבל על-פי חוק יסוד: הממשלה, את אמון הממשלה, אמון הכנסת וממילא אמון הציבור, יבחר את נשיא בית המשפט העליון ולא שר הממלא תפקיד זמני לתקופה של עד שלושה חודשים.

דיון

ד.

דין העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי כבד. העתירה הוגשה היום 5/9/06, כאשר הועדה אמורה להתכנס ב-7/9/06, דהיינו בעוד פחות מ-48 שעות. דבר כינוסה של הועדה ותאריך ההתכנסות, ידוע מזה זמן. כך גם כל שאר ההתפתחויות שחלו לאחרונה, כגון: החלפת השרים ועמדתם של הנוגעים בדבר באשר לדרך ניהול הדיונים או השיטה הראויה לבחירת נשיא לבית המשפט העליון. מן הראוי היה להגיש עתירה זו במועד שיאפשר בדיקה של ממש. ולו מטעם זה מן הראוי לדחות את העתירה על הסף.

ה.הערה מקדמית נוספת: בטרם פנה לבית משפט זה לא מיצה העותר את האפשרות לברר את השגותיו בפני הגופים הרלוונטיים, למשל הועדה לבחירת שופטים. העותר צרף אומנם העתק פנייתו אל הועדה וכן לשר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, אולם פניה זו אינה מתמקדת בנושאים העולים בעתירה הנוכחית – וממילא נושאים אלו לא נבחנו על ידו. זהו טעם נוסף בשלו ראוי לדחות את העתירה על הסף.

ו.מעבר לנדרש אתייחס גם לגופם של דברים.

לענין תיעוד הדיונים בועדה. כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), תשמ"ד-1984

(להלן- הכללים ) אינם מחייבים ניהול פרוטוקול של הדיון (בהבדל מהאמור בסעיף 7 לכללים לעניין רישום פרוטוקול דיוניה של ועדת המשנה). גם אם יש מקום לדעה שונה בנושא זה, אין מדובר בפגם היורד לשורשו של ענין ועל כן אין מקום לעכב את כינוסה של הועדה.

באשר לטיעוניו של העותר הנוגעים לשיטת הסניוריטי: הועדה לבחירת שופטים עומדת בחזקת מי שפועלת כדין, ומותר להניח כי היא תתייחס למכלול השיקולים הרלוונטיים. לפיכך, גם בנימוק זה אין כדי למנוע את כינוסה של הועדה, וראה לענין זה בג"ץ 4717/04 יואב יצחק נ' הועדה לבחירת שופטים (לא פורסם).

באשר לחילופי השרים: ממלא מקום שר הוא שר לכל דבר ועניין. מינויו כממלא מקום שר הוא על דעת הממשלה. סעיף 24 לחוק יסוד הממשלה קובע:

"24. מילוי מקומו של שר

(ב) חדל שר לכהן או שנבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא את התפקיד ראש הממשלה או שר אחר שתקבע הממשלה".

לפיכך, יש לראות את השר שיטרית כמי שנהנה מאותו אמון עליו מדבר העותר, הן של הכנסת, הן של הממשלה וממילא של הציבור.

סוף דבר

חרף ריבוי הבקשות, העתירה אינה מגלה עילה של ממש, ומשכך דינה להידחות על הסף, גם ללא קבלת תגובת המשיבים.