בג"ץ 7271/17 עבד רבה בחיץ אמל נ. שר הפנים

השופט ע' פוגלמן :

עניינה של עתירה זו הוא בבקשת העותרת לקבל אזרחות ישראלית. העותרת היא, לדבריה, בעלת רישיון לישיבת קבע בישראל ומתגוררת ביישוב דריג'את יחד עם ילדיה, כאשר בעלה הוא תושב יאטה שעבר להתגורר בתחומי ישראל. ביום 20.8.2017 דחתה רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: הרשות ) את בקשת העותרת לקבלת אזרחות ישראלית בהתאם לסעיף 5 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן:

החוק ). בהחלטתה, ציינה הרשות כי בראיונות שערכה עם העותרת ועם הוריה נמצאו סתירות; וכי טענת העותרת בדבר מקום מגוריה "אינה סבירה", ונועדה ליצור מצג שווא שלפיו העותרת אינה מתגוררת בכפר יאטה וזאת לצורך קבלת אזרחות ישראלית. משכך, קבעה הרשות כי העותרת לא קיימה מרכז חיים בישראל בשלוש השנים שקדמו לבקשה, ועל כן דחתה את הבקשה. העותרת משיגה על החלטת הרשות לגופה וטוענת כי מרכז חייה בישראל; וכי היא עונה על כל הדרישות לצורך קבלת אזרחות לפי החוק. בנוסף, נטען, כי החלטת הרשות נעדרת תשתית ראייתית מספיקה, וכי היא ניתנה בשיהוי של כשלוש שנים ממועד הגשת הבקשה. העותרת מוסיפה כי שכנים הנמצאים בסביבתה קיבלו זה מכבר אזרחות ישראלית, בהתבסס על ראיות דומות לאלו שהציגה העותרת, ואילו בקשתה שלה סורבה.

דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי לדון בטענות העותרת לגופן. כידוע, על הפונה בעתירה לפני בית משפט זה להקדים ולמצות את ההליכים העומדים לו מול הרשות המוסמכת ( בג"ץ 3819/14 פלונית נ' משרד הפנים , פסקה 5 (22.6.2015) ). בענייננו, כעולה ממכתב הרשות מיום 20.8.2017, הדרך להשיג על ההחלטה היא באמצעות הגשת ערר לפני הרשות. משהעותרת לא עשתה כן – ואף לא טענה כך לפנינו או הסבירה מדוע לא השיגה על ההחלטה בדרך המתאימה – יש לדחות את העתירה בגין אי מיצוי הליכים.

העתירה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.