החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 3819/14 פלוני נ. משרד הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · מעמד בישראל - אי מיצוי הליכים מנהלייםעתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לקבלת מעמד בישראל

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה את העתירה על הסף בשל אי מיצוי הליכים, מאחר שהעותרת, המיוצגת על ידי עורך דין, לא הצביעה על כל פנייה לרשויות בבקשה להסדרת מעמדה. נקבע כי הצו הארעי יעמוד בתוקפו 45 ימים נוספים כדי לאפשר לעותרת לפנות לרשויות. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

העותרת, המיוצגת על ידי עורך דין, פנתה לבית המשפט בבקשה למתן סעד בעניין מעמדה בישראל. המשיבים טענו כי לא הוגשה כל פנייה לרשויות בבקשה להסדרת מעמד, וכי לא נמצאה פנייה בגופים הרלוונטיים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות עתירה על הסף בשל אי מיצוי הליכים מול הרשויות המוסמכות?

הלכות

  1. 1

    בטרם יפנה עותר לקבלת סעד מבית המשפט העליון, עליו להקדים ולמצות את ההליכים העומדים לרשותו אצל הרשות המוסמכת.

    ״בטרם יפנה עותר לקבלת סעד מבית משפט זה עליו להקדים ולמצות את ההליכים העומדים לרשותו אצל הרשות המוסמכת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מיצוי הליכים
  • מעמד בישראל
  • הרשות המוסמכת
  • עתירה
  • צו ארעי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

3819/14

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט מ' מזוז

העותרת:

פלונית

נ ג ד

המשיבים:

1. משרד הפנים

2. משרד הבטחון

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

בשם העותרת:

עו"ד פנחס ברזילי

בשם המשיבים:

עו"ד אודי איתן

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1.

בפנינו עתירה שכוונה להענקת מעמד בישראל לעותרת. בעתירה נטען כי

העותרת היא תושבת ישראל מזה 24 שנים וכי היא נשואה לאזרח ישראלי ואף נולדו לה ממנו

חמישה ילדים. לטענת העותרת, בשנת 1990 היא הגיעה מרפיח לישראל, יחד עם מי שבעתיד

נישאה לו, כתוצאה מאיומים שונים על חייה שנבעו משיתוף הפעולה שלהם עם מדינת ישראל.

העותרת טוענת כי בעוד בעלה קיבל מעמד בישראל, הרי שמעמדם שלה ושל ילדיה לא הוסדר

על-ידי השלטונות. העותרת מציינת כי בשנים האחרונות מתקיימים הליכים למתן מעמד

לילדיה, אולם אלה לא נוגעים להסדרת מעמדה שלה בישראל. לטענת העותרת משרד הפנים ערך

לה שימוע ובו הודיע לה כי היות שאין לה מעמד בישראל היא תגורש מהמדינה. העותרת

טוענת כי אם תגורש לעזה היא תוצא להורג בשל שיתוף הפעולה שלה עם מדינת ישראל. על

רקע כל אלה, טוענת העותרת כי היא זכאית לקבלת מעמד של אזרחות בישראל "הן

מטעמים הומניטריים, הן מנימוקים ביטחוניים והן ע"פ חוק האזרחות". בנוסף,

ביקשה העותרת מתן צו ביניים המורה למשיבים להימנע מגירושה מישראל עד להכרעה סופית

בעתירה.

3.

בהחלטה מיום 29.5.2014 התבקשו המשיבים להגיש תגובה מקדמית

לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים. בנוסף, ניתן צו ארעי האוסר על הרחקתה של העותרת

מישראל עד למתן החלטה

אחרת.

4.

בתגובה מטעם המשיבים שהוגשה ביום 14.6.2015 נטען כי יש לדחות את העתירה על הסף. המשיבים טוענים כי העותרת לא מיצתה הליכים בטרם פנתה לבית משפט זה בבקשה למתן סעד. לטענת המשיבים, העותרת כלל לא פנתה לכל גורם מינהלי על-מנת לקבל מעמד בישראל. המשיבים מוסיפים וטוענים כי גם בירור שנעשה מול רשות האוכלוסין ומזכירות הוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל העלה כי לגופים אלו לא מוכרת כל פנייה מצד העותרת.

5.

דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים. הלכה ידועה היא כי בטרם יפנה עותר לקבלת סעד מבית משפט זה עליו להקדים ולמצות את ההליכים העומדים לרשותו אצל הרשות המוסמכת (ראו: בג"ץ 2604/10 פלונית נ' שר הפנים , פסקה 5 (22.8.2010), וההפניות שם). בענייננו, העותרת – אשר מיוצגת על ידי עורך דין – לא הצביעה על כל פניה לרשויות בבקשה להסדרת מעמדה בטרם פנתה לבית משפט זה.

6.

אשר על כן, העתירה נדחית. הצו הארעי שניתן בהחלטה מיום 29.5.2014 יעמוד בתוקפו למשך 45 ימים נוספים מיום מתן פסק דיננו, על מנת לאפשר לעותרת לפנות לרשויות בהליכים מתאימים, ככל שתבחר לעשות כן. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' בתמוז התשע"ה (22.6.2015).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • בג"ץ 9264/17עמותת הרצליה למען תושביה נ. מדינת ישראלהחלטה
  • בג"ץ 7271/17עבד רבה בחיץ אמל נ. שר הפניםפסק-דין
  • עע"מ 5667/14פלוני נ. ממשלת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1בטרם יפנה עותר לקבלת סעד מבית המשפט העליון, עליו להקדים ולמצות את ההליכים העומדים לרשותו אצל הרשות המוסמכת.