בג"ץ 7293/10 מרים איתנה מכמל נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 11.10.2010 שבה קבעתי כי על העותרת לשלם אגרה (מופחתת) בסכום של 1,000 ₪; וכן בקשה ל"צו מניעה" שלפיו לא תימחק העתירה אם לא תשולם האגרה.

עם כל ההבנה לתחושותיה של העותרת, במקרה שלפניי לא מתקיימת עילה לעיון מחדש, כגון שינוי נסיבות מהותי, וככל שהעותרת מעוניינת לערער על החלטתי, עליה לעשות זאת בדרכים הקבועות בדין (כפי שעשתה בתיקים אחרים בעבר). עם זאת,

אני מוצא לנכון להבהיר לעותרת, שאינה מיוצגת, כי סכום האגרה אינו נקבע "בהסכמה הדדית" בין בעל הדין לבין הרשם של בית המשפט, ואינו תוצאה של מעין "משא ומתן" כפי שאולי סבורה העותרת (סעיף 9 ל"בקשה לצו מניעה"). בקשתה של העותרת לפטור מאגרה נבחנה על ידי במלוא תשומת הלב וניתנה החלטה, ובכך תם הנושא (בכפוף, כאמור, להגשת ערעור). לפנים משורת הדין, אני מאריך לעותרת את המועד לתשלום האגרה ב-10 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר תשלום אגרה, יימחק ההליך ללא הודעה נוספת.