בג"ץ 7298/04 יהושוע כהן נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

1.עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 21.03.04. בפסק הדין דחה בית הדין הארצי את ערעורו של העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, אשר לא קיבל את תביעתו להכרה בליקוי ממנו הוא סובל כתאונת עבודה.

2.העותר עבד כרתך במפעל צנרת במהלך השנים 1999-1987. מספר שנים לפני סיום עבודתו במפעל החל העותר לסבול מכאבים בצווארו בשל פריצת דיסק. בשנת 2000 הוא נזקק לעבור ניתוח בעמוד השדרה הצווארי. ביום 6.11.02 קבעה הועדה הרפואית לעררים כי לעותר נכות משוקללת בשיעור של 36 אחוזים. העותר פנה למוסד לביטוח לאומי בטענה כי הליקוי בעמוד השדרה נגרם בתאונת עבודה, על דרך מיקרוטראומה. דרישתו נדחתה מן הטעם כי פגיעתו אינה בגדר "מחלת מקצוע". בעקבות זאת הוא הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. ביום 27.4.03 דחה בית הדין האזורי את ערעורו של העותר. בפסק הדין נקבע, כי אין קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל העותר בעמוד השדרה הצווארי לבין תנאי עבודתו במפעל. הליקוי, כך קבע בית הדין האזורי, נובע ממצב תחלואי של העותר, שאינו קשור לתנאי עבודתו. קביעתו של בית הדין התבססה על חוות דעת של רופא אורטופד שמונה על ידו. על פסק דינו של בית הדין האזורי הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. בערעור העלה העותר טענות הן כנגד קביעותיו של המומחה והן כנגד קביעתו של בית הדין האזורי. בית הדין הארצי דחה, אף הוא, את ערעורו של העותר. בפסק דינו קבע בית הדין הארצי כי לא נפל כל פגם במסקנתו החד משמעית של המומחה שמונה מטעם בית הדין האזורי. עוד נפסק, כי רשאי היה בית הדין האזורי לאמץ את קביעת המומחה ולקבוע שאין קשר, כאמור, בין מחלת העותר לעבודתו. על פסק דינו של בית הדין הארצי קובל העותר בפנינו.

3.העותר מעלה טענות מטענות שונות על הכרעת בית הדין הארצי. בין השאר נאמר, כי עתירה זו מעלה שאלות משפטיות חשובות בעניין מעמדו של מומחה רפואי בבית הדין לעבודה. מעיון בעתירה דנא ניכר, כי העותר לא העלה בפני בית משפט זה טענות אשר שונות במהותן מאלו אשר הועלו בפני הערכאות הקודמות. פסק הדין של בית הדין האזורי וכן פסק דינו של בית הדין הארצי מתייחסים בהרחבה לטענותיו של העותר. משכך, אין לנו אלא לדחות עתירה זו על הסף. הלכה ידועה היא שבית המשפט הגבוה לצדק אינו מתערב בפסיקתו של בית הדין לעבודה ולא משמש כערכאת ערעור על הכרעותיו, אלא אם מתגלית טעות משפטית מהותית וכאשר הצדק מחייב התערבות כאמור (לעניין זה ראו בין השאר, בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673; בג"ץ 1954/93 גלובס פבלישר עיתונות נ' בית הדין הארצי , פ"ד מז(1) 878; בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל - ועד כבאים נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז(6) 810). במקרה זה לא מצינו בפסקי הדין של בית הדין האזורי ובית הדין הארצי כל פגם או טעות שיצדיקו פתיחת שעריו של בית המשפט הגבוה לצדק.

4.העתירה נדחית על הסף.