בג"ץ 7332/06 בטש ניסים נ. היועץ המשפטי לממשלה

השופטת א' חיות:

עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר כי המשיבים ימסרו לידיו מסמכים שונים הנוגעים לאופן שבו טופלה פנייתו אליהם.

1.

כעולה מן העתירה, בשנת 1995 עמד העותר לדין בבית המשפט המחוזי בנצרת בעבירה של קשירת קשר לעוון (ת"פ 24/95). כתב האישום שהוגש נגד העותר הופרד בהחלטת בית המשפט מכתב אישום אחר בת"פ 20/95, בו עמדו לדין נאשמים נוספים. בשני התיקים הייתה התובעת עו"ד שלווה לוין מפרקליטות מחוז צפון. בשנת 1997 הורשע העותר בעבירה שיוחסה לו, ובשנת 1999 פנה העותר אל המשיב 1 בבקשה לבדוק את טיפולה של עו"ד לוין בתיק פלילי אחר שאינו נוגע לו (ת"פ 588/97). בקשה זו באה בעקבות זיכויו של הנאשם באותו תיק בשלב הערעור (ע"פ 4765/98), ובעקבות דברים שאמר בית המשפט העליון שם על כך שהתנהלות המדינה בכל הקשור לחיסויו של חומר חקירה פגעה בהגנת הנאשם. ביום 4.4.2000 נמסר לעותר כי בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון נבדק טיפולה של עו"ד לוין בת"פ 588/97 ולא נמצא בסיס לטענה כי הטעתה במכוון ושלא בתום לב את בית המשפט או הסתירה ממנו דבר מה. עוד נכתב בתגובה כי בעקבות המקרה ננקטו הצעדים הדרושים והופקו הלקחים לעתיד. כשש שנים לאחר מכן, בשנת 2006, שב העותר ופנה אל המשיבים לאחר שבאותו מועד גילה, לטענתו, כי בגיליון הרישום הפלילי שלו "הושתלה" הרשעה בת"פ 20/95 בעבירה של קשירת קשר לפשע אף שהוא מעולם לא הועמד לדין בתיק זה. בבקשה שהפנה אל המשיבים עתה ביקש העותר לקבל את החומר מתיק הפרקליטות בו טופלה פנייתו משנת 1999, לרבות תגובת עו"ד לוין לפנייה. משלא קיבל את מבוקשו פנה לבית משפט זה.

2.

לטענת העותר, הרישום הפלילי בת"פ 20/95 "הושתל" על ידי עו"ד לוין במטרה לפגוע בו ובמשפחתו בעקבות פנייתו למשיב 1 בשנת 1999 והוא מבקש כי נורה למשיבים למסור לו צילום של תיק הפרקליטות, לרבות פנייתו למשיב 1; דרך הבדיקה של הפנייה; תגובתה של עו"ד לוין לפנייה ופירוט הצעדים שננקטו בעקבות ע"פ 4765/98, כפי שנמסר לו ביום 4.4.2000. עוד מבקש העותר כי המשיבים יציגו בפניו את התאריך בו נרשם הרישום הפלילי בתיק 20/95 (על פי המרשם מועד ביצוע העבירה הוא 00/00/94), ואת סיבת הרישום.

3.

עמדת המשיבים היא כי דין העתירה להידחות. לטענת המשיבים, נושא טיפולה של עו"ד לוין בת"פ 588/97 נבדק על ידי המשיב 1 ועל ידי פרקליטת המדינה דאז, ללא קשר לפנייתו של העותר ועו"ד לוין אף זוכתה בעניין זה מכל אשמה בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. טענת העותר בדבר "השתלת" הרישום הפלילי בעניינו נטענה ללא כל בסיס ודי בכך, לטענת המשיבים, לדחיית העתירה. המשיבים מוסיפים ומציינים כי כפי שפורט במכתב שנשלח לעותר ביום 18.2.2007, תיק הפרקליטות המבוקש כולל חומר הנוגע לע"פ 4765/98 המצוי גם בתיקי בתי המשפט הרלוונטיים. כמו כן, יש בתיק תרשומות פנימיות הנוגעות לטיפולה של הפרקליטות בהליכים אלו, שהרשות אינה חייבת למוסרן על פי חוק. עוד מציינים המשיבים כי חלק מן החומר המבוקש כלל אינו קיים בתיק וכי במכתבם לעותר מיום 18.2.2007 פורט כיצד טופלו הערות בית המשפט בע"פ 4765/98 במישור המערכתי. בכל אלה, כך טוענים המשיבים, יש כדי להביא את פנייתו של העותר לכדי מיצוי. לבסוף מציינים המשיבים כי העותר רשאי לפנות למשטרת ישראל בבקשה לתיקון הרישום על פי תקנה 9 לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"ו-1986. המשיבים סבורים כי בשל הכפשתה של עו"ד לוין בלא כל בסיס יש לפסוק הוצאות משפט בעתירה. בתשובה לתגובת המשיבים מציין העותר כי אף שאין בידיו הוכחה של ממש לטענתו בדבר "השתלת" הרישום הפלילי, הנסיבות מעלות חשש כי כך אירע ועל כן המסמכים המבוקשים על ידו חיוניים לצורך בירור האמת.

4.

דין העתירה להידחות על הסף. בצדק ציינו המשיבים כי הטענות שמעלה העותר בדבר "השתלת" הרישום הפלילי בעניינו נטענו בעלמא, תוך הכפשה בלתי ראויה ובלתי מבוססת של עו"ד לוין בעניין זה, והמענה לבקשות שהעלה העותר הינו, אפוא, הולם ומספק. אשר לרישום הפלילי רשאי העותר, כפי שצוין, לפנות בבקשה לתיקון המידע בהתאם לתקנה 9 לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"ו-1986, ככל שנפלה בו טעות.

אשר על כן, העתירה נדחית. אין צו להוצאות.