פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
7337/05
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרים:
מחמד נאיף שקיר ו-28 אחרים
נ ג ד
המשיבים:
1. המפקד
הצבאי באיזור יהודה ושומרון
2. המנהל הכללי במשרד הבטחון, עמוס ירון
3. משרד הבטחון
4. מנהלת קו התפר (הגדר)
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
כ"ג בתשרי התשס"ו
(26.10.2005)
בשם העותרים:
עו"ד ג'יאת' נאסר
בשם המשיבים:
עו"ד ענר הלמן
החלטה
הנשיא א' ברק:
1.עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותרים כי נורה על בטלות צו התפיסה 62/05/ת' (להלן: צו התפיסה) שהוצא על-ידי המשיבים לצורך סלילתו של כביש בין שכונת שיח' סעד ליישוב סוואחרה א-שרקיה המצויים באזור יהודה והשומרון, מזרחית לירושלים. לחילופין מבקשים העותרים כי נורה על עיכוב ביצועו של צו התפיסה עד לסיום הדיון בעתירה כנגד תוואי גדר הביטחון באזור שכונת שיח' סעד המונחת בפני וועדת הערעור לפי החוק להסדר תפיסת מקרקעים (שעת חירום) תש"י-1949 שליד בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (תיק מספר 429/04).
2.העתירה הוגשה ביום 31.7.2005. בו ביום ניתן בה צו מניעה ארעי המונע מהמשיבים מלבצע עבודות כלשהן לסלילת הכביש בתוואי המצוין בצו התפיסה. שמענו את טענות הצדדים לעניין צו הביניים ביום 26.10.2005. העותרים מבקשים כי יינתן צו ביניים המונע את ביצוע העבודות בתוואי המצוין בצו התפיסה עד להכרעה בעתירה לגופה. המשיבים מבקשים כי נדחה את הבקשה לצו ביניים, נבטל את הצו הארעי שניתן, וכי נאפשר את מימוש צו התפיסה וסלילת הכביש.
3.מהודעות הצדדים עולה כי כיום מחוברת שכונת שיח' סעד (להלן: השכונה) הן לישראל והן לכיוון יהודה ושומרון. הדרך המחברת את השכונה ליהודה ושומרון הינה דרך עפר העוברת בתוואי המצוין בצו התפיסה. דרך זו הינה תלולה ובלתי סלולה, ואינה מאפשרת מעבר כלי רכב אשר אינם בעלי הנעה קדמית. בימי גשם, עת הופכת הדרך לבוצית וחלקה, מתקשים גם כלי רכב בעלי הנעה קדמית לנוע בה. המשיבים מבקשים לשפר דרך זו. לצורך זה הוצא צו התפיסה. מרבית הכביש המתוכנן תעבור בתוואי הדרך הקיימת, תוך הרחבתה במידת מה. חלק מהתוואי, משיקולים הנדסיים, יסטה מדרך זו.
4.הצורך החיוני בשיפורה של הדרך הקיימת נובע מהקמת גדר הביטחון באזור עוטף ירושלים. תוואי גדר הביטחון באזור השכונה עובר בסמוך לגבול השיפוט של ירושלים, כאשר השכונה עצמה ממוקמת בצד "הפלסטיני" של הגדר. כתוצאה מבניית הגדר תיחסם הדרך המחברת את שכונת שיח' סעד לירושלים, המשמשת את תושבי הכפר כיום הן לצורך כניסה לישראל והן לצורך מעבר לחלקים אחרים של יהודה ושומרון. לפיכך מתעורר הצורך בשיפור דרך העפר המחברת את השכונה עם יישובים אחרים באיזור יהודה ושומרון.
5.ערעורו של ועד שכונת שיח' סעד כנגד תוואי גדר הביטחון באזור השכונה תלוי ועומד בפני ועדת הערעור לפי החוק להסדר תפיסת מקרקעים (שעת חירום) תש"י-1949 שליד בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (תיק מספר 429/04) (להלן: ועדת הערעור). במסגרת הליך זה טוען ועד השכונה כי יש לשנות את תוואי הגדר כך ששכונתם תיכלל בצד "הישראלי" של הגדר. במסגרת ערעור זה תלוי ועומד צו ביניים המונע את הקמת הגדר באזור. הצדדים סיימו את חקירת המצהירים, סיכומי הצדדים כבר הוגשו, והחלטת ועדת הערעורים צפויה בקרוב.
6.על רקע דברים אלה, מבקשים העותרים כי ניתן צו ביניים המונע את ביצוע העבודות עד להכרעה בעתירה לגופה. לחילופין, מבקשים העותרים כי נורה על השהיית מימוש צו התפיסה והקמת הכביש עד להחלטת ועדת הערעורים באשר לתוואי גדר הביטחון באזור. לטענתם, מימוש צו התפיסה יביא לפגיעה בבעלי המקרקעין שבתוואי המצוין בצו, ואף יגרום לכריתתם ולעקירתם של עשרות עצי זית. פגיעה קשה זו אינה מוצדקת מקום בו הכרעת ועדת הערעורים קרובה, כאשר אם תקבל ועדת הערעור את עתירתם, יתייתר, לשיטתם, הצורך בסלילת הכביש.
7.מנגד, עמדת המשיבים היא שסלילת הכביש האמור חיונית לתושבי השכונה, ללא קשר היכן תעבור, בסופו של דבר, גדר הביטחון. אם תידחה ועדת הערעור את ערעורם של תושבי השכונה, ותוואי גדר הביטחון באזור יוותר על כנו, הרי שהכביש יהיה חיוני הן לצורך מעבר תושבי השכונה לאזור יהודה ושומרון, והן לצורך מעבר, דרך נקודת ביקורת, לשטח ישראל. ואילו אם יתקבל ערעורם, ותוואי גדר הביטחון ישונה כך שהשכונה תיכלל בתוך הצד "הישראלי" של הגדר, עדיין יהיה צורך בכביש, בעיקר לצורך שימושם של תושבי הכפר בעלי תעודות זהות של הרשות הפלסטינית. בכל מקרה, מדגישים המשיבים את הצורך הביטחוני הדוחק לסיים בהקדם האפשרי את הקמת גדר הביטחון באזור עוטף ירושלים. סלילתו של הכביש נחוצה לצורך השלמת תוואי גדר הביטחון באזור תוך שמירה על איכות חייהם של תושבי הכפר. לבסוף, מציינים המשיבים כי אם בסופו של דבר תתקבל העתירה, יפעלו המשיבים להשבת המצב לקדמותו ככל שניתן. על נזק שלא ניתן יהיה להשיבו, ישולמו פיצויים. לפיכך מבקשים המשיבים כי נורה על דחיית הבקשה למתן צו-ביניים ועל ביטול הצו הארעי שניתן ביום 31.7.2005.
8.לאחר ששמענו את טענות הצדדים, ולאחר שעיינו בחומר שהונח לפנינו, שוכנענו כי אין מקום, בשלב זה, ליתן החלטה בבקשה למתן צו-ביניים. אין חולק כי סלילתו של הכביש בתוואי המצוין בצו התפיסה קשורה קשר הדוק לתוואי גדר הביטחון המתוכנן באזור, ותלויה בו. גדר הביטחון באזור זה טרם נבנתה. ערעור כנגדה תלוי ועומד בפני ועדת הערעור, וצו ביניים שהוצא על-ידי ועדת הערעור מונע את ביצוע העבודות להקמת הגדר. סלילת הכביש עצמה אינה מהווה חלק מהתכנית לבניית הגדר, כי אם נועדה לשיפור איכות חייהם של תושבי השכונה אם וכאשר הגדר תיבנה. לפיכך, אין צורך ביטחוני דוחק בסלילת הכביש. זאת ועוד, החלטתה של ועדת הערעור בעניין תוואי הגדר צפויה להינתן בקרוב. בנסיבות אלה, נחה דעתנו כי ראוי להמתין להחלטת ועדת הערעור טרם ניתן את החלטתנו בבקשה למתן צו ביניים. עם מתן החלטתה של ועדת הערעור יודיעו הצדדים לבית המשפט על תוכנה, ויהיו רשאים להוסיף ולטעון לעניין צו הביניים. לאור הודעות אלה ניתן החלטתנו לעניין הבקשה. הצו הארעי ימשיך לעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת.
ה נ ש י א
השופטת ד' ביניש:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
השופט ס' ג'ובראן:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בהחלטתו של הנשיא א' ברק.
ניתן היום, כ"ד בתשרי התשס"ו
(27.10.2005).
ה נ ש י א ש ו פ
ט ת ש ו פ ט