בג"ץ 7337/05 מחמד נאיף שקיר ו-28 אחרים נ. המפקד הצבאי באיזור יהודה ושומרו

1.

לפנינו בקשה לתיקון צו הביניים אשר ניתן על-ידינו בעתירה (בג"ץ 4343/06) המופנית נגד החלטת ועדת הערעור לפי החוק להסדר מקרקעין (שעת חירום) תש"י-1949, שליד בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (להלן: ועדת הערעור).

2.

בהחלטתה נשוא העתירה מיום 19.3.06, קבעה ועדת הערעור כי צו תפיסת מקרקעין מס' צת-3-22, שהוצא לצורך הקמת גדר הביטחון בתחום ירושלים, בסמוך לשכונת שיח' סעד, הינו בלתי מידתי, ובהתאם לכך פסלה את תוואי גדר הביטחון העובר בדרום-מזרח ירושלים, בין שכונת ג'בל מוכבר אשר בירושלים לבין שכונת שיח' סעד. ביום 11.6.06 קיימנו דיון ראשון בעתירה, ובסיומו הוצא בה צו-על-תנאי.

3.

ביום 19.6.06 הגישה העותרת בקשה למתן צו ביניים, אשר יתיר לה להקים בתוואי גדר הביטחון נשוא העתירה "גדר מבצוע" (גדר רשת) זמנית, תוך הותרת פתח באזור החיבור של שיח' סעד לשכונת ג'בל מוכבר, באמצעותו יתאפשר מעבר לתושבים הישראלים של שיח' סעד.

4.

ביום 13.7.2006 קיימנו דיון בעתירה. הדיון התקיים במאוחד עם העתירה בבג"ץ 7337/05, שעניינו סלילת כביש המחבר את שכונת שיח' סעד לסוואחרה אשרקייה שבאיו"ש. לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים בשתי העתירות, באנו לכלל מסקנה כי מתן פסק הדין בעתירות יידחה עד לאחר מתן פסקי הדין בבג"ץ 5488/04, בבג"ץ 6080/04 ובבג"ץ 1348/04.

5.

ביום 30.7.06 החלטנו על הוצאת צו הביניים בעתירה, אשר התיר לעותרת בבג"ץ 4343/06 להקים בתוואי נשוא העתירה "גדר מבצוע" זמנית, תוך הותרת פתח באזור חיבור שכונת שיח' סעד לירושלים. כן צוין בצו הביניים כי הצדדים יוכלו לשוב ולפנות לבית המשפט ככל ששינוי הנסיבות יצדיק זאת.

6.

ביום 26.5.07 ארע פיגוע ירי בכניסה לשכונת שיח סעד. בפיגוע נהרג תושב השכונה וכן נפצעו שני חיילי משמר הגבול. בעקבות הפיגוע הוגשה הודעה מטעם ועד שכונת שיח סעד (המשיב 1 בבג"ץ 4343/06), ובה הודגש כי באירוע זה לא היה מעורב איש מתושבי השכונה. כן נטען בהודעה כי תוואי הגדר, העובר בין בתי השכונה, הינו תוואי בעייתי ביותר מבחינה ביטחונית – הן כלפי גורמי הצבא והתושבים הישראליים, והן כלפי תושבי שכונת שיח סעד.

7.

ביום 3.6.07 הגישה המדינה את בקשתה לתיקון צו הביניים מיום 30.7.06. בבקשתה, ציינה המדינה כי הפיגוע האמור בוצע תוך ניצול העובדה כי תנאי עריכת הבידוק בנקודת המעבר אינם טובים ואינם מספקים הגנה מספקת לכוחות המוצבים במקום. על כן, ביקשה כי יתאפשר לה למקם מחדש את עמדת הבידוק ולהקים שני "שרוולים" להולכי רגל, עם מנגנוני בקרה והסדרה של תנועת הולכי רגל ("קרוסלות"). כן ביקשה המדינה לאשר את הסדרתו של מעבר לכלי רכב בשעת חירום, עם שערים חשמליים, ואת הסדרתה של תאורה בנקודת הבידוק. לטענת המדינה, ביצוע עבודות אלה יתרום משמעותית להגנה על חייהם של הכוחות המפעילים את נקודת הבידוק, יחד עם העלאת רמת השירות בנקודת הבידוק ושיפור חזותה בהשוואה למצבה הנוכחי. לבסוף, הודגש כי לא יחולו שינויים בהסדרי התנועה הקיימים בנקודת הבידוק כיום. ביום 14.6.07 הגישה המדינה בקשה נוספת לתיקון צו הביניים, בה חזרה על האמור בבקשתה הקודמת, וציינה כי בינתיים בוצעו בדחיפות עבודות להסדרת התאורה בנקודת הבידוק. ביום 8.7.07 הוגשה מטעם המדינה בקשה למתן החלטה בבקשה לתיקון צו הביניים, ולהחשת מתן פסק-הדין בעתירות.

8.

ביום 17.7.07 הגיש ועד שכונת שיח סעד את תגובתו לבקשת המדינה לתיקון צו הביניים. טענתו המרכזית בהקשר זה הייתה כי קבלת בקשת המדינה משמעה, בפועל, מתן הסעד הסופי המבוקש בעתירה. כן נטען כי טעמיה האמיתיים של הבקשה אינם ביטחוניים, אלא נועדו להציב עובדות בשטח, ולקבע את תוואי הגדר שנפסל זה מכבר על-ידי ועדת הערעור. לטענתו, מטרה פסולה זו נלמדת מכך שהמדינה הצהירה על כוונתה להקמת מחסום קבע במקום כבר מספר חודשים בטרם התרחש הפיגוע בנקודת הבידוק. כן צוין כי בניגוד לצו הביניים, אשר קבע במפורש כי המדינה תותיר בגדר המבצוע פתח בכניסה לשכונה, חסמה המדינה גם את פתח הכניסה לשכונה, והותירה פתח קטן ברוחב של מטר בלבד, ולאחרונה אף נבנו בפתח המעבר שרוולי ברזל שרוחב המעבר בהם הנו 60 ס"מ . לבסוף, טוען המשיב כי קיים סעד חלופי פוגעני פחות, אשר יכול לתת מענה לצרכים הביטחוניים, והוא בנייתה של הגדר הזמנית בתוואי החלופי שצוין בהחלטתה של ועדת הערעור, אשר מותיר את שכונת שיח סעד בצידה הישראלי של גדר הביטחון.

9.

לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובחנו את החומר שהונח לפנינו, שוכנענו כי אכן טעמים ביטחוניים הם שעומדים ביסוד הבקשה, ומצדיקים את קבלתה. תחילה ייאמר, כי אמנם קיים צורך ביטחוני חיוני בהשלמת גדר ההפרדה בתוואי עוטף ירושלים בכלל, ובאזור נשוא העתירה בפרט, וכי הצרכים הביטחוניים מחייבים פיקוח הדוק על הכניסה מן האיזור לישראל, ולירושלים בפרט. השיקול העיקרי למתן צו הביניים הקודם בעתירה זו התבסס על ההנחה כי סגירת הפירצה באזור זה בהקדם מהווה צורך ביטחוני חיוני; וכי בין אם תתקבל העתירה ובין אם לאו, תהא בניית הגדר באזור זה כרוכה בעיכובים שונים, ותארך זמן מה.

גם מבחינת מאזן הנוחות, סברנו בעת מתן צו הביניים הקודם כי נזקם המיידי של התושבים מעצם הקמת "גדר מבצוע", הכוללת מעבר הפתוח בכל שעות היממה, אינו עולה על הנזק הצפוי מעיכוב בסגירת הפירצה בגדר הביטחון סביב ירושלים. כעת, טוענת המדינה כי נקודת הבידוק המצויה בפתח המעבר משכונת שיח סעד לאזור ירושלים מהווה מטרה לפיגועים ואינה מאפשרת הגנה מספקת על הכוחות המופקדים עליה. טענה זו אינה טענה בעלמא. הפיגוע אשר כוון אל עבר הכוחות המוצבים בנקודה זו, ואשר נפגעו בו שני חיילים ונהרג אדם נוסף, תושב השכונה, מלמד כי אמנם קיים צורך ביטחוני בשידרוג אמצעי הביטחון בנקודה זו. שידרוג ביטחוני זה נחוץ הן על-מנת להגן על חייהם של החיילים המוצבים במקום, והן על תושבי השכונה, העושים שימוש יום-יומי במעבר זה. העובדה כי אחד מתושבי השכונה נהרג בפיגוע שנועד לפגוע בחיילים המוצבים בנקודת המעבר, מצביעה על כך כי האבטחה המוגברת בנקודה זו נדרשת גם לשם הגנה על תושבי שכונת שיח סעד עצמם.

10.

גם טענתו של ועד שכונת שיח סעד בדבר אפשרות הקמת הגדר הזמנית בתוואי חלופי, פוגעני פחות, דינה להידחות. זאת, היות שדרוש כעת פיתרון מיידי לבעיות הביטחוניות הנובעות ממיקומה ואופן הקמתה של נקודת הבידוק הזמנית שהוקמה. כפי שצוין לעיל, גם אם תדחה העתירה, והמדינה תידרש למצוא תוואי חלופי לגדר הביטחון באזור, לא תיבנה גדר זו בן לילה, והדבר יארך זמן, כך שממילא נדרש פיתרון אפקטיבי עבור תקופת הביניים. מכל מקום, לא שוכנענו כי עיבוי ההגנות הביטחוניות בנקודת הבידוק פוגע בתושבי שכונת שיח סעד פגיעה העולה בחומרתה על הסכנות והאיומים הקיימים כעת, ועל הנזק הקשה העלול להיגרם מהותרת נקודת הבידוק בלתי ממוגנת.

11.

לבסוף, נציין עוד כי מתן צו הביניים המבוקש אין בו כדי להוות את הענקת הסעד העיקרי המבוקש בעתירה. בהקשר זה ייאמר, כי הגברת אמצעי האבטחה וחיזוק נקודת הבידוק, אף שהם מחזקים ומעבים את התשתית של גדר הביטחון הזמנית אשר הוקמה במקום, אינם מהווים צעדים בלתי הפיכים, ואין בהם כדי לאשר או לקבע את התוואי בו עוברת כעת הגדר הזמנית. מובן, כי מתן צו ביניים זה אין בו כדי להשליך על ההכרעה העתידית בעתירה למתן צו-על-תנאי, ואין בו משום נקיטת עמדה לגופן של העתירות.

12.

אשר על כן, התוצאה היא כי ניתן צו ביניים המתיר לעותרת בבג"ץ 4343/06 להגביר את אמצעי האבטחה הקיימים בנקודת הבידוק המצויה בפתח המעבר בין שכונת שיח סעד לאזור ירושלים, באופן הבא: מיקום מחדש של העמדה הממוגנת המצויה במקום; הקמה של שני שרוולים להולכי רגל עם מנגנוני בקרה והסדרה של תנועת הולכי רגל (קרוסלות); וכן הסדרת מעבר לכלי רכב בשעת חירום, עם שערים חשמליים. יודגש, כי אין בהחלטה זו כדי להשפיע על הסדרי המעבר בנקודת הבידוק, אשר תיוותר פתוחה למעבר תושבי השכונה המורשים להיכנס לישראל בכל שעות היממה. ככל ששינוי נסיבות יצדיק זאת, יוכלו הצדדים לשוב ולפנות לבית המשפט.