פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
7378/21
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט י' אלרון
כבוד השופטת י' וילנר
העותרים:
1. פלוני
2. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. כבוד בית המשפט העליון בירושלים
2. כבוד בית המשפט המחוזי בחיפה
3. כבוד בית המשפט לענייני משפחה
בחיפה
4. פלוני
5. עו"ד רונן יניב - כונס נכסים
6. עו"ד טלי רונן - כונס נכסים
7. פלוני
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד סיף ותד
פסק-דין
השופט י' אלרון:
1.
בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נבטל את החלטותיו של בית משפט זה מיום
14.10.2021, בבע"מ 6386/21 ובבע"מ 6605/21 (השופט
ע' פוגלמן
) (להלן:
ההחלטות
), וכי נבטל פסקי
דין קודמים, הקשורים להחלטות אלו, שניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה בחיפה
ובית המשפט המחוזי בחיפה.
2.
כמתואר בהחלטות, במוקד ההליכים סכסוך ארוך שנים בין העותר לבין המשיבה
4, בני זוג לשעבר (להלן:
בני הזוג
), בעניין בית
בבעלותם המשותפת (להלן:
הנכס
). ההחלטה
בבע"מ 6605/21 דנה בהליך פירוק השיתוף בנכס ומכירתו, וההחלטה בבע"מ
6386/21 עסקה בשאלת זכאות לדמי שימוש בנכס.
ההליכים נשוא בע"מ 6605/21
3.
בני הזוג התגרשו בארצות הברית בשנת 2007. במסגרת תביעה שכללה בקשת פירוק
שיתוף בנכס, קבע בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (תמ"ש 29907-11-09, השופטת
א'
מירז
) בשנת 2014 מתווה לפיו עומדת לעותר
ולאביו "זכות ראשונית" לרכישת הנכס, לאחריה תעבור הזכות למשיבה 4 –
ולאחר מכן יוצע הנכס למכירה (להלן:
המתווה
).
4.
בשנת 2019 ניתן תוקף של פסק דין להסכמות בני הזוג, בהן נקבעו תנאי השתתפות
ותשלום העותר בהליך ההתמחרות לרכישת הנכס, ולאחר יומיים חתם בית המשפט על פסיקתא
לפיה העותר זכה בהליך. בהמשך נערכו שני הסכמי מכר בין העותר לבין כונסי הנכסים,
ואולם לאור התנהלות העותר והפרות ההסכם מצדו בוטלה זכייתו.
על-כן, ביום 28.2.2021 אושרה הצעת העותרת בהליך
ההתמחרות כזוכה ראשונה, ולאחריה הצעת המשיב 7 – השנייה בגובהה – למקרה בו הסכם
המכר עם העותרת לא ימומש "מכל סיבה שהיא". ביום 7.3.2021 הגישה העותרת
"בקשה לאישור נאמנות", לקבוע כי העותרת היא למעשה נאמנת של העותר.
5.
ביום 21.3.2021 הגישו כונסי הנכסים בקשה
לביטול הכרזת העותרת
כזוכה, בשל הפרה יסודית של הסכם המכר, ולהורות על מכירת הנכס למשיב 7 – הזוכה השני.
ביום 4.4.2021 קיבל בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה, והורה על זכיית המשיב 7
בנכס, בקביעה כי העותרת
הפרה את הסכם המכר הפרה יסודית. בית
המשפט הוסיף ותיאר את התנהלות העותר לאורך ההליך, כמי שנהג "בדרכים פסולות,
בכחש ובכזב ותוך גילויי התנהגות כוחנית ואלימה". כמו כן דחה בית המשפט את
ה"בקשה לאישור הנאמנות" והורה על חילוט הערבות שהפקידה העותרת לצורך
השתתפות בהליך.
6.
על החלטה
זו ערערו העותרים לבית המשפט המחוזי בחיפה (עמ"ש 55558-04-21, השופטים ח' שרעבי, א' אלון ו א' נאמן ), וביום 13.7.2021 נדחה ערעורם. צוין כי הטענות מופנות כלפי ממצאי עובדה ומהימנות, ומכל מקום אין מקום לקבל את הערעור לגופו. בין היתר נקבע כי הגשת הבקשה לאישור הנאמנות בשלב זה מהווה חוסר תום לב, וכי זכות הקדימה של העותר לא נפגעה מאחר שניתנו לו הזדמנויות רבות למימושה.
7.
בקשת רשות ערעור שהגישו העותרים על פסק הדין נדחתה, לאחר שנקבע כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה הקבועים בפסיקה לערור ב"גלגול שלישי". לגופו של עניין צוין כי טענתם העיקרית של העותרים, לפיה בית המשפט התעלם מזכות הקדימה של העותר לרכישת חלקו בנכס, מכוח הוראות סעיפים 105–101 לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, כלל אינה טעונה הכרעה במקרה דנן, מאחר שבניגוד לטענת המבקש – אכן ניתנה לו זכות קדימה בנכס במספר הזדמנויות.
ההליכים נשוא בע"מ 6386/21
8.
ההליך הנוסף עליו הוגשה העתירה נוגע כאמור לדמי שימוש בנכס. בשנת 2016 המשיבה 4 הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (תמ"ש 31220-07-16, השופטת א' מירז ) במסגרתה ביקשה חיוב העותר בתשלום דמי שימוש ראויים עבור השימוש בנכס משנת 2009. ביום 21.3.2021 התקבלה התביעה חלקית תוך שנקבע שיעור שכר הדירה הראוי, וצוין כי העותר הכשיל את עבודות המומחה ועריכת חוות הדעת בעניין. נקבע כי בהתאם להסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים בשלב מוקדם יותר תקופת החיוב בדמי שימוש תחל רק מסוף שנת 2015, וכי יש לראותה כמי שוויתרה על דמי השימוש בתקופה קודם לכך.
9.
המשיבה 4 ערערה על פסק הדין לבית המשפט מחוזי בחיפה (עמ"ש 24165-05-21, השופטים ח' שרעבי, א' אלון ו א' נאמן ), אשר קיבל את הערעור באופן חלקי, וקבע כי תקופת החיוב בגין דמי השימוש תחל מחודש אוגוסט 2009. בקשת רשות ערעור שהגיש העותר לבית משפט זה על החלטה זו נדחתה, לאחר שנקבע כי אף זו אינה מעלה שאלות העומדות בקנה המידה לערעור ב"גלגול שלישי".
טענות העותרים
10.
מכאן העתירה שבפנינו, במסגרתה מפנה העותר את טענותיו כלפי ההחלטות ופסקי הדין המוזכרים לעיל, וכן מבקש להורות על עיכוב ביצועם.
נטען כי החלטות בית המשפט לענייני משפחה, ולאחריו גם בית המשפט המחוזי, שללו מהעותר את זכות הקדימה הקנויה לו לפי חוק המקרקעין, ועל-כן בית המשפט לענייני משפחה חרג מסמכותו לכל אורך ההליך. בתוך כך נטען כי התנהלותם של כונסי הנכסים נועדה להכשילו מרכישת הדירה, ואף היתה נגועה בחוסר תום לב.
בהתייחס להליך השני, העותר טוען כי היה על בית המשפט לענייני משפחה לדחות את התביעה לדמי שימוש, מהטעם שתצהיר המשיבה 4 שצורף להודעתה הינו תצהיר פגום שלא אומת כדין, ומשום שהיא לא התייצבה לדיון. לטענתו זכותו להליך הוגן נפגעה, וההחלטה לקיים את הדיון בנסיבות אלו נגועה בחוסר סמכות אף היא.
דיון והכרעה
11.
דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי להזדקק לתגובת המשיבים.
12.
כידוע, בית משפט זה ביושבו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט האזרחיים, לרבות בענייני משפחה (בג"ץ 57/17 סייג נ' בית המשפט למשפחה בראשון לציון (3.1.2017)), וודאי שאינו משמש כערכאת ערעור על החלטות בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים (ראו למשל בג"ץ 1080/20 פלונית נ' בית משפט עליון (11.2.2020); בג"ץ 6372/20 פלונית נ' בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים (1.10.2020)).
13.
טענות העותר ערעוריות במהותן, ובכללן הטענות אותן מסווג העותר כשאלות ש"בסמכות". כמפורט לעיל, מרביתן של הטענות ככולן הועלו, נידונו ונדחו על ידי בית משפט זה בהחלטות האמורות, ב"גלגול שלישי", ואין מקום לשוב ולדון בהן בהליך זה.
יתרה מכך, אדגיש כי העלאת טענות כנגד הליכים בהם העותר נטל חלק והביע בהן את הסכמותיו – הן לעניין המתווה לפירוק השיתוף בדירה, והן לעניין ההחלטה לדון בתביעה לדמי שימוש ראויים חרף הפגמים האמורים, לה הסכימה באת-כוח העותר – כך לדבריו – מוסיפים קושי על קושי, ומקל וחומר שלא היה כלל מקום לפתוח בהליך זה.
14.
על כן העתירה נדחית. העותר יישא בהוצאות לאוצר המדינה בסך 5,000 ש"ח.
ניתן
היום, כ"ח בחשון התשפ"ב (3.11.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת