פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
רע"פ
7404/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש
:
אליהו אדרי
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
בקשת
רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט
המחוזי
בחיפה מיום 11.6.02 בע"פ 2499/01,
שניתנה
על-ידי כבוד השופט א' שיף
בשם
המבקש: עו"ד מירב פלח-לב
החלטה
אין חולק, כי המבקש החנה את משאיתו הכבדה בשכונת מגורים, שבה מוצב תמרור האוסר על חניית רכב שמשקלו עולה על 10,000 ק"ג. אף-על-פי-כן, כפר באשמה כי חנה חניה אסורה בטענה, כי התמרור הוצב שלא כדין בניגוד להנחיית מהנדס התנועה במשרד התחבורה ולפיה על רשות תמרור, האוסרת חניית רכב כבד בשכונת מגורים, לדאוג לחלופה סבירה. לטענתו, לא הועמדה לרשותו חלופה ועל-כן, יש בהצבת התמרור פגיעה בזכויותיו החוקתיות לקניין ופגיעה בשוויון.
טענה זו נדחתה על-ידי בית-המשפט לתעבורה, אשר מצא כי התמרור הוצב כדין, כי האיסור לחניית רכב כבד נועד לתכלית ראויה - שמירה על איכות החיים בשכונת מגורים - וכי אין בהנחייתו של מהנדס התנועה לשלול תוקפו של תמרור שהוצב כדין.
אף הערעור לבית-המשפט המחוזי נדחה. בפסק-דינו צוין, מעבר לדרוש, כי מדו"ח התנועה עצמו עולה שנסללו מגרשי חניה למשאיות.
בבקשה למתן רשות ערעור חוזר המבקש על טענותיו. אלא, שלא מצאתי בהן עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי.
המערער הפר ביודעין הוראות תמרור שהוצב כדין, הגם שלרשותו - כאמור בדו"ח התנועה - הועמדו מגרשי חניה חלופיים.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ו בתשרי תשס"ג
(2.10.02).
ש
ו פ ט ת