בג"ץ 7456/20 פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי בפתח תקוה

השופטת ד' ברק-ארז :

1.

העתירה שבפנינו מכוונת כלפי פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול מיום 25.10.2020. בפסק הדין נדחה ערעורה של העותרת על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה מיום 18.6.2019 שהורה על חיובה בגט.

2.

מקורה של העתירה בהליך שנסב על תביעת גירושין מיום 17.3.2019 שהוגשה נגד העותרת על-ידי בן זוגה, המשיב 3 (להלן: המשיב ) לבית הדין הרבני. השניים נשואים מאז שנת 1993 ולהם ארבעה ילדים, ששניים מהם עודם קטינים. עוד יצוין כי מתנהלים ביניהם הליכים גם בבית המשפט לענייני משפחה אך אלה אינם במוקד העתירה שבפנינו.

3.

בתמצית, ביום 6.5.2019 וביום 12.12.2019, לאחר שניסיונותיו לשכנע את העותרת להסכים לגירושין לא צלחו, הורה בית הדין הרבני האזורי בדעת רוב על חיובה לקבל גט לאלתר וכן קבע מועד לסידורו. דעת הרוב סברה כי העותרת אינה מעוניינת בשלום בית וכי בשונה מן העבר כעת ביכולתה להשתכר. לעומת זאת, דעת המיעוט גרסה שיש לאפשר לעותרת לקיים דיון הוכחות קודם להחלטה בעניין.

4.

העותרת הגישה ערעור על כך לבית הדין הרבני הגדול. בתחילה, ביום 19.3.2020 הורה בית הדין הרבני הגדול לבית הדין האזורי לקיים דיון שבו יישמעו הוכחות וראיות, כגישתה של דעת המיעוט. אולם ביום 25.10.2020, לאחר הבהרה מטעם בית הדין הרבני האזורי שבה ציין בין היתר כי הכרעתו הקודמת התבססה על דיון מעמיק שהתקיים בפניו, כמו גם לאחר שבית הדין הרבני הגדול עצמו דרש מן הצדדים להתייחס לאפשרות לפנות לטיפול זוגי והתרשם שהעותרת אינה מעוניינת בשלום בית, נדחה ערעורה. בית הדין הרבני הגדול ציין במסגרת זו כי הגיע למסקנה שהניסיונות להשכין שלום בין הצדדים עלו בתוהו.

5.

בהתאם לפסק דין זה, קבע בית הדין הרבני האזורי באותו יום מועד לסידור הגט ליום 10.11.2020.

6.

בעתירה דנן טוענת העותרת כי החלטותיהם של בתי הדין הרבניים פגעו בזכות הטיעון שלה מאחר שלא ניתנה לה הזדמנות לקיים דיון הוכחות בעניין הגט. ביתר פירוט היא טוענת כי בית הדין הרבני האזורי לא קיים את סדרי הדין המחייבים אותו, כי שתי הכרעותיו של בית הדין הרבני הגדול סותרות זו את זו, וכי בקשת ההבהרה מטעם בית הדין הרבני האזורי אף היא אינה כדין. העותרת מוסיפה טענות אף לגוף הדברים באשר למניעיו של המשיב בתביעת הגירושין.

7.

לאחר שעיינו בעתירה הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף בלא להידרש לתשובה מטעם המשיבים. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הדתיים, והתערבותו בהן תיעשה רק מקום שבו נפל פגם מהותי (ראו למשל: בג"ץ 5956/20 פלוני נ' פלונית , פסקה 2 (24.9.2020); בג"ץ 6401/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים , פסקה 5 (1.1.2020)). לא מצאנו כי המקרה דנן מצדיק את התערבותנו.

8.

הכרעתו של בית הדין הרבני האזורי התבססה על הדיון שהתקיים בפניו, וכך גם הכרעתו של בית הדין הרבני הגדול שבחן את עמדות הצדדים ביחס לרצון בשלום בית. עגמת הנפש ותחושת המשבר של העותרת הם מובנים בשים לב לטיב ההחלטה שמדובר בה, אך אינם מקימים עילה להתערבות.

9.

חשוב לציין כי כפי שהבהיר בית הדין האזורי, ההחלטה שבה מדובר נוגעת אך לסוגיית סידורו של הגט, כאשר שאלות עתידיות שעניינן רכוש ממילא יידונו בנפרד וברי כי ינוהל ביחס אליהן הליך הוכחות. למותר לציין כי זכויותיה בכל הנוגע להחלטות עתידיות בעניין זה שמורות לה.

10.

סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.