בג"ץ 7489/04 איליה דז'נשוילי נ. עיריית רחובות

השופט א' גרוניס:

1.העותרים הינם חברי סיעת שינוי במועצת עיריית רחובות. בעתירתם, שמופנית כנגד עיריית רחובות, ראש העירייה והמועצה הדתית, מבקשים הם מבית המשפט לבטל את החלטתו של ראש העירייה להעביר למועצה הדתית תוספת תקציב. לחלופין מבקשים העותרים למנוע כל העברה נוספת של תקציב מן העירייה למועצה הדתית בעתיד.

2.דין העתירה להידחות על הסף. על פי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 מוקנית לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, הסמכות לדון בכל עתירה המופנית נגד החלטה של רשות בעניין המנוי בתוספת הראשונה לחוק. פרט 8 לתוספת הראשונה כולל בגדר אלה החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה בה, זולת החלטה כאמור הטעונה אישורו של שר הפנים. העתירה דנא מופנית כנגד החלטתו של ראש העירייה להעניק תוספת תקציבית למועצה הדתית, רחובות. ראש העירייה הודיע על דבר ההחלטה בישיבתה של מועצת העירייה שהתקיימה ביום 5.8.04.

3.בעתירתם מפנים העותרים לסעיף 11(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 (להלן - חוק שירותי הדת) הקובע את מקורות המימון של תקציבה של מועצה דתית. על פי הסעיף, הממשלה תישא בהוצאות התקציב בשיעור של 40 אחוזים ואילו הרשות המקומית תכסה את היתרה. על פי הטענה, החלטתו של ראש העירייה תביא לכך שהעירייה תעביר למועצה הדתית סכום העולה על 60 אחוזים מן התקציב. סעיף 11(ב) לחוק שירותי הדת מסמיך את השר לענייני דתות לשנות את השיעורים הנזכרים באשר להשתתפותן של הממשלה והרשות המקומית בכיסוי הוצאות התקציב. החלטתו של השר טעונה הסכמה של שר האוצר, שר הפנים וראש הרשות המקומית. ברור, כי סמכותו של שר הפנים אינה מתייחסת לאישור החלטה של הרשות המקומית או נושא משרה בה בעניין שינויָם של שיעורי ההשתתפות. לפיכך, נמצאת העתירה בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים (לגבי השאלה מהי החלטה של רשות מקומית הטעונה אישור של שר הפנים לעניין פרט 8 לתוספת, ראו בג"ץ 8375/03 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' המועצה האזורית חוף הכרמל ואח', פ"ד נח(2) 97).

4.משכך, הערכאה המתאימה לתקיפת ההחלטה נשוא העתירה היא בית המשפט לעניינים מינהליים. העתירה נדחית, איפוא, על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי.