פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
7530/05 - ה'
בפני:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ
העותר:
עופר לאואר
נ ג ד
המשיבים:
1. שר התחבורה
2. שר העבודה והרווחה
3. החברה הלאומית לדרכים בע"מ
בקשה לעיון
החלטה
לפני בקשתו של עו"ד מ' קמר (להלן: המבקש ), אשר אינו נמנה עם בעלי הדין בעתירה שבכותרת, לעיין בה. כבוד הנשיאה ד' ביניש, בהחלטתה מיום 1.11.06, קבעה כי הבקשה תידון לפני רשם בית המשפט ומכאן הבקשה שלפני.
1.עניינה של העתירה בהפקעת מקרקעין אשר בבעלות העותר לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) 1943 (להלן: הפקודה) אשר בוצעה בפועל על ידי המשיבה 3, מע"צ-מחלקת עבודות ציבוריות (להלן: מע"צ). בקשתו של העותר היא כי בית משפט יחייב את המשיבים לנמק סירובם לשלם לו פיצוי בגין הפגיעה בקניינו ולקבוע כי על המשיבים לשלם לו פיצוי מלא וריאלי בגין ההפקעה. לטענת המבקש, הוא מייצג לקוח בתביעת פיצויים כנגד מע"צ בתיק ה"פ 1409/05 בבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשר להפקעת זכויותיו בקרקע על פי הפקודה. המבקש מבהיר כי בהסדר אליו הגיעו מרשו ומע"צ, אשר קיבל תוקף של פסק דין חלקי, הוסכם כי יעוכב מתן פסק הדין במחלוקת שהתגלעה ביניהם לעניין זכותו של מרשו לקבלת פיצויים בגין ההפקעה עד למתן פסק דין בעתירה שבכותרת. מטעם זה, בקשתו היא כי יתאפשר לו לעיין ולצלם את כתבי הטענות שהוגשו בעתירה שבכותרת.
2.בהחלטתי מיום 4.9.06 בקשתי את עמדת הצדדים לבקשה. העותר והמשיבים 1 ו-2 מסכימים לבקשה ואילו מע"צ מתנגד לה. לטענת ב"כ מע"צ, המבקש לא נימק את בקשתו לצילום כתבי הטענות ולא הציג תשתית עובדתית או משפטית אשר יש בה כדי לבסס היעתרות לבקשתו לשם תכלית ראויה. כמו כן, לטענתו, נוכח פסק הדין החלקי, ההכרעה בעניין מרשו של המבקש תיעשה לאחר מתן פסק דין בעתירה שבכותרת ולפיכך אין עילה להתיר לו לצלם את כתבי הטענות שכן ממילא אין בתוכנם כדי לסייע לו בהליכים המתנהלים לפני בית המשפט המחוזי. לבסוף טוען ב"כ מע"צ כי זכות העיון של מי שאינו בעל דין מצומצמת ביותר וכפופה לבקשה מנומקת ורק במקרים מיוחדים ומנימוקים שירשמו יש להיעתר לבקשה כאמור.
3.אקדים ואומר כי אין ממש בטענתו של ב"כ מע"צ לגבי אמת המידה לאורה נבחנת זכות העיון של מי שאינו צד לתיק. כפי שהובהר בע"א 8849/01 צבי סבוב, עו"ד נ' פז גז חברה לשיווק בע"מ , דינים עליון, כרך עא, 324, בנסיבות בהן העיון בתיק אינו אסור על פי דין, וזהו המקרה שלפני, "נקודת המוצא תהא כי יש לאפשר את העיון והנטל על הטוען למניעת העיון" (פסקה 10 שם). לא מצאתי כי מע"צ הרימה נטל זה. אף אין לומר שהבקשה לעיון אינה לתכלית ראויה. המבקש מיצג לקוח אשר ממתין להכרעה בעתירה שבכותרת שכן בינו לבין מע"צ קיימת מחלוקת בסוגיה דומה. בנסיבות אלה, אך טבעי הוא וראוי כי המבקש יבקש להתעדכן בטענות הצדדים לגבי הסוגיה שבמחלוקת, גם אם לעת הזו עדין אין הוא נדרש להן בפועל לצורך קידומו של ההליך המתנהל בבית משפט קמא.
התוצאה היא, שהבקשה מתקבלת. אני מתירה למבקש עיון בכתבי הטענות, כמבוקש.
ניתנה היום, י"א חשון תשס"ז (2.11.2006).
שושנה
ליבוביץ
ר ש מ ת