החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 7570/19 ז'ק כהן נ. שר המשפטים

ניתן ביום

בקצרה

תכנון ובנייה · תקנות קנס מינהלי בתכנון ובנייהעתירה למתן צו על-תנאי נגד תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – תכנון ובנייה), התשע"ח-2018

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה על הסף עתירה נגד תקנות קנס מינהלי בתכנון ובנייה, מאחר שהעותרים לא קיימו פנייה מוקדמת ראויה לרשות לפני הגשת העתירה. נקבע כי דרישת הפנייה המוקדמת והמיצוי אינן טכניות בלבד אלא נועדו להבטיח הסדר טוב, יעילות והפעלת שיקול דעת מקצועי. העותרים חויבו בהוצאות של 3,000 ש"ח.

העובדות

העותרים הגישו עתירה קודמת שנדחתה כמוקדמת. לאחר מכן פנו לרשויות בפנייה קצרה שקצבה מועד תשובה של ארבעה ימים, והגישו את העתירה החדשה בחלוף זמן קצר מאוד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות על הסף עתירה נגד תקנות קנס מינהלי בתכנון ובנייה בשל היותה מוקדמת, כאשר העותרים לא מיצו פנייה מוקדמת לרשות?

הלכות

  1. 1

    הדרישה לפנייה מוקדמת לרשות הרלוונטית לפני הגשת עתירה לבג"ץ אינה נועדה רק כדי לצאת ידי חובה, וההליכים הנדרשים לפני ביקורת שיפוטית נועדו למהות ולא לפרוצדורה בלבד.

    ״לא בדקדוקי עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פנייה מוקדמת לרשות
  • מיצוי הליכים
  • קנס מינהלי
  • תכנון ובנייה
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

7570/19

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

כבוד השופט ד' מינץ

כבוד השופט א' שטיין

העותרים:

1. ז'ק כהן

2.חברת אל אם לוי משה קבלנים בע"מ

3. לוי משה

נ

ג

ד

המשיבים:

1. שר המשפטים

2. שר האוצר

3.המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש - משרד המשפטי

4.היחידה הארצית לפיקוח על הבניה - משרד האוצר

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותרים:

עו"ד שלומי סהר; עו"ד לילך זילכה

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

העתירה דנא מופנית נגד תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – תכנון ובנייה), התשע"ח-2018 (להלן: התקנות ). מבלי לצלול יתר על המידה לעומקן של הטענות המועלות בעתירה, העותרים טוענים כי התקנות הותקנו בחוסר סמכות וכי הקנסות הקצובים המנויים בתקנות מפלים ואינם מידתיים. לבסוף, מעלים העותרים טענות בנוגע ליחס בין התקנות לבין חוק העונשין, התשל"ז-1977.

דינה של העתירה להידחות על הסף בשל היותה מוקדמת. מהעתירה עולה כי העותרים הגישו עתירה קודמת אשר נדחתה על ידי בית משפט זה ביום 24.10.2019 בשל היותה מוקדמת (בג"ץ 6869/19). על מנת לתקן את הפגם שנפל בעתירתם הקודמת פנו העותרים ביום 27.10.2019 בקשר לתקנות וכתבו כי הנמענים "מתבקשים בזאת להודיענו תוך 14 ימים על התליית פעולות האכיפה כאמור וביטולן של התקנות לאחר". ביום 10.11.2019 העותרים הפנו לנמענים מכתב תזכורת ובו קצבו להם ארבעה ימים להשיב למכתב.

ביום 14.11.2019, במועד חלוף ה"אולטימטום" בן ארבעת הימים האמור שהציבו, ובחלוף אך פחות משלושה שבועות ממועד פנייתם הראשונה אצו רצו העותרים והגישו את העתירה. ברם, גם עתה העתירה מקדימה את זמנה. בית משפט זה חזר ושנה כי הדרישה לפנות בפנייה מוקדמת לרשות הרלוונטית עובר להגשת עתירה לבג"ץ לא נועדה רק "כדי לצאת ידי חובה" (ראו: בג"ץ 2624/97 ידיד נ' ממשלת ישראל , פ"ד נא(3) 71, 83-82 (1997); בג"ץ 4715/18 התנועה למען איכות המינהל במכרזים ציבוריים נ' שר הפנים , פסקה 4 (27.8.2018); דפנה ברק-ארז משפט מנהלי – משפט מנהלי דיוני , 352-348 (2017) וההפניות שם). השופט נ' סולברג כתב דברים נכוחים בקשר להתנהלות מעין זו בבג"ץ 112/12 אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל , פסקה 8 (24.5.2012):

"לא בדקדוקי עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת; כל אלה מחייבים הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך".

מהעתירה עולה כי בית משפט זה כבר הבהיר לעותרים את חשיבותה של הפנייה המוקדמת ומיצוי ההליכים. אולם דומה כי העותרים לא הפנימו זאת ורק ביקשו לשלם "מס שפתיים" ופנו למשיבים כך על דרך "לצאת ידי חובה". זאת אין להלום.

העתירה נדחית אפוא על הסף. העותרים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ש"ח.

ניתן

היום, י"ט בחשון התש"ף (17.11.2019).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1הדרישה לפנייה מוקדמת לרשות הרלוונטית לפני הגשת עתירה לבג"ץ אינה נועדה רק כדי לצאת ידי חובה, וההליכים הנדרשים לפני ביקורת שיפוטית נועדו למהות ולא לפרוצדורה בלבד.