בג"ץ 7602/01 צביה גרוס נ. יוסף מכלוף

בפניי בקשה להמרת ערבון.

על פי כותרתה, הבקשה היא להמרת ערבון בערבות צד שלישי. צודק המשיב באומרו, כי בבקשה לא נזכר צד שלישי כלשהו, ואין בה כל נתונים המאפשרים לקבוע המרת הערבון בערבותו של צד כזה. אין בבקשה גם תשתית ברמת פירוט מספקת אשר יכולה לבסס פטור מהפקדת ערבון מחמת עוניה של המבקשת.

עם זאת, בבקשה מועלית (תוך הדגשה) אפשרות נוספת, והיא כי סכום הוצאות, אם תחוייב בו המבקשת, יקוזז מתוך חובו של המשיב למבקשת על פי פסק דינה של הערכאה הקודמת. בפסק הדין האמור חוייב המשיב לשלם למבקשת סך בשקלים השווה ל - 5,000 דולרים של ארצות הברית, על פי הערך היציג נכון ליום 30.10.95 בצירוף רבית והצמדה מאותו יום ועד לתשלום בפועל. צודקת המבקשת בטענתה, כי סכום זה עולה, ובמידה ניכרת, על סכום הערבון בו חוייבה המבקשת בבית משפט זה (10,000 ₪).

לעניין זה כבר נפסק, כי "זכות קיזוז כנגד חיוב ודאי מהווה ערובה מספיקה והולמת להבטחת הוצאותיו של בעל דין" (רע"א 2879/00 ארזי הצפון בנייה להשכרה בע"מ נ' בייטמן פרוייקטים (1993) בע"מ דינים עליון נח 28). החיוב האמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי עומד באמת מידה זו. המדובר בחיוב חלוט. שיעורו ברור וידוע. אין לגביו ערעור מצד המשיב. הוא אינו שנוי במחלוקת, מכל מקום לא כזו העלולה להביא לאיונו או הפחתתו. זהו מקרה מובהק בו זכות קיזוז מהווה תחליף הולם להפקדת ערבון (ראו החלטת הרשם ב' אוקון בע"א 1646/98 מצדה חברה להנדסה בע"מ נ' רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ דינים עליון נח 686). במצב זה, זכות הקיזוז שתהא נתונה למבקש ביחס לחיוב נגדי אפשרי של המבקשת בהוצאותיו מהווה בטוחה טובה ונזילה, הניתנת למימוש מיידי על ידי פעולה אוטונומית של המשיב. אכן, המשיב אינו טוען אחרת בתגובתו.

החלטתי, על כן, להעתר לבקשה שבפניי. אני קובע, כי במקום הפקדת ערבון, תבוא זכות הקיזוז של המשיב מתוך חיובו כלפי המבקשת על פי פסק דינו של בית משפט קמא. במצב זה, אני פוטר את המבקשת מן החובה להפקיד ערבון בבית משפט זה.