פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
7662/17
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
מבקשת העיון:
אושירה בע"מ
העותרת:
חצרות המושבה שותפות מוגבלת
נ ג ד
המשיבים:
1. רשות מקרקעי ישראל
2. רשות הפיתוח
3. מועצת מקרקעי ישראל
4. שר האוצר
5. שר הבנוי והשיכון
בקשה לעיון בתיק בית המשפט; תשובה
מטעם המשיבים; תשובה מטעם העותרת
החלטה
1.
המבקשת, אושירה בע"מ (להלן: מבקשת העיון ), עותרת לעיין בבקשה למחיקת ההליך שבכותרת שהוגשה על-ידי הצדדים ביום 11.4.2019 וכן בהסכם הפשרה שצורף לבקשה זו (להלן: הסכם הפשרה ). יצוין כי בפסק דינו של כבוד הרשם ר' גולדשטיין מיום 2.5.2019 ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.
2.
לטענת מבקשת העיון יש במסמכים אלו כדי לסייע לה בהליך אחר המתנהל בינה לבין רשות מקרקעי ישראל, היא המשיבה 1, בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. זאת משום שהן ההליך שבכותרת והן ההליך האחר שמתנהל בבית המשפט המחוזי עוסקים לטענתה, בין השאר, בסוגיית תשלום היטל השבחה בהתאם לעקרונות שנקבעו בע"א 7084/13 בר יהודה בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון (10.5.2016).
3.
המשיבים אינם מתנגדים לבקשה ומותירים את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, ואילו העותרת מתנגדת לבקשה. לטענת העותרת, העיון עלול לפגוע בזכותה לפרטיות שכן הסכם הפשרה מכיל את הסכומים שקיבלה מהמשיבה 1 וכן את פרטי חשבון הבנק שלה. עוד נטען כי אין בעיון כדי להועיל למבקשת משום שהסדר הפשרה נחתם "מבלי להודות באף טענה מהטענות העולות בכתבי הטענות".
4.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובות לה ובחומרים המצויים בתיק באתי לכלל דעה כי דינה להתקבל בכפוף לכך שפרטי חשבון הבנק של העותרת המצויים בהסכם הפשרה יושחרו.
כידוע, המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין מעוגנת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003. ככלל, ובהיעדר איסור שבדין, נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט וזאת בשים לב למעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון. משום כך, על המתנגד לבקשת העיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתירו ולשם כך עליו להעלות טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון וכן לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפת מסמכים ספציפיים (ראו למשל: בג"ץ 10076/02
ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר (22.8.2005)). חשוב לציין לענייננו כי כאשר הטעם שביסוד הבקשה הוא הליך משפטי אחר אשר יש לו קשר ענייני נטען להליך בו מבוקש העיון, ככלל מבקש העיון אינו נדרש להסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית האחרת (ראו: ע"א 7379/06
ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן (26.8.2010); בג"ץ 10003/08
מ.לסר בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר , פיסקה 10 (5.4.2012)).
5.
במקרה דנן העותרת לא הצביעה על אינטרס לגיטימי וכבד משקל שבגינו מוצדק לשלול את זכות העיון בהסכם הפשרה שכאמור קיבל תוקף של פסק דין. טענותיה באשר לפגיעה שעלולה להיגרם בפרטיותה הועלו בלקוניות וללא פירוט והסבר נדרשים, באופן שאינו מצדיק סטייה מעיקרון פומביות הדיון. יחד עם זאת, אני נעתרת לבקשתה של העותרת כי פרטי חשבון הבנק המצויים בהסכם הפשרה לא ייחשפו.
6.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת במובן זה שהמזכירות תעביר למבקשת העיון עותק מהבקשה שהוגשה על-ידי הצדדים ביום 11.4.2019 והסכם הפשרה שצורף לה, וזאת לאחר שפרטי חשבון הבנק של העותרת יושחרו.
ניתנה
היום, ג' באלול התשע"ט (3.9.2019).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת