בג"ץ 7670/08 חאלד חמדאן אחמד בני נמרה נ. שר הפנים

השופט ס' ג'ובראן :

עניינה של העתירה שבפנינו הוא בבקשת העותר להורות למשיבים להימנע מלהרחיקו לתוך שטחי הרשות הפלסטינית.

העותר הינו אזרח הרשות הפלסטינית אשר נישא לאישה ישראלית בשנת 2004. כעולה מהעתירה ומתשובת המשיבה, העותר שוהה בארץ באופן בלתי חוקי מזה מספר שנים.

יוער כי בתשובתה של המשיבה נמסר שעניינו של העותר עלה בפני ועדת המאוימים במועד התכנסותה בחודש אוגוסט 2008, זאת לאחר בקשה שהגיש העותר בעזרת בא כוחו, וכי לאחר דיון שקיימה, החליטה לדחות את בקשתו למתן היתר כניסה מהטעם כי על סמך התשתית העובדתית שהוצגה בפני הועדה, לא נשקפת סכנה לחייו של העותר בשל חשדות בשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון של ישראל.

בעתירתו טוען העותר כי הוא מאוים לאור פעולתו כסייען לכוחות הביטחון בישראל וכי אם ייתפס יהיה זה סופו, וכן כי חפץ הוא לבנות לו חיים במדינת ישראל.

בתשובתה טוענת המשיבה כי יש לדחות את העתירה על הסף, מחמת חוסר ניקיון כפיים של העותר הבא לידי ביטוי הן בשהייה בלתי חוקית במדינת ישראל משך זמן רב והן משום העלמת עובדות מפני בית משפט זה לרבות העובדה כי הוא פנה בעבר לועדת המאוימים ונענה בשלילה לבקשתו. כן טוענת המשיבה כי דין העתירה להידחות אף לגופו של עניין, נוכח החלטת ועדת המאוימים מחודש אוגוסט 2008 אשר בחנה את בקשת העותר והחליטה כי אין להיענות לה.

דין העתירה להידחות על הסף. ועדת המאוימים דנה בעניינו של המבקש, וקבעה כי לא נשקפת כל סכנה לחייו. העותר לא הציג כל ראיה שתסתור קביעות אלו, ועל כן לא סיפק סיבה להתערבות בשיקול דעתה של ועדת המאוימים. יש לציין כי קביעתה של ועדת המאוימים אינה סוף פסוק, וכי קביעה זו עשויה להשתנות עם השתנות הנסיבות. על כן, ככל שיהיה בידי העותר להצביע על סכנה הנשקפת לחייו, יוכל לפנות בשנית לוועדה, ואף לערער על קביעותיה בפני בית משפט זה באם לא יהיו קביעות אלו לרוחו (ראו בג"ץ 10089/06 פלונים נ' שר הפנים (לא פורסם, 24.6.2007)) .

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

ניתן בזה צו עיכוב הרחקתו של העותר מן הארץ עד ליום 23.2.09.