פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 7683/02 ויקטור זרגריאן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · הריגה ברשלנות בתאונת דרכים והפקרה אחרי פגיעהערעור על הכרעת הדין וגזר הדין בבית המשפט העליון

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור על הכרעת הדין וקבע כי לא הוכח היסוד הנפשי של קלות דעת הנדרש להרשעה בהריגה, ולכן הרשעת המערער הומרה ברשלנות הגורמת למותו של אדם לפי סעיף 304. העונש הופחת ל-4 שנות מאסר בפועל ו-2 שנות מאסר על תנאי, ושלילת הרישיון נקבעה לעשר שנים. החילוט של הרכב בוטל, והקנס והפיצויים נותרו על כנם.

העובדות

המערער נהג ברכב ופגע בהולכי רגל, וגרם למותה של אישה. לאחר התאונה הפקיר את המקום ושיבש הליכי משפט. הערכאה הראשונה הרשיעה אותו בהריגה, הפקרה ושיבוש הליכי משפט, והטילה עונש מאסר ממושך.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הוכח היסוד הנפשי של פזיזות או קלות דעת הנדרש להרשעה בהריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין?
  2. 2.מה העונש הראוי לאחר שהמערער זוכה מעבירת ההריגה והורשע ברשלנות הגורמת למותו של אדם?

הלכות

  1. 1

    לשם הרשעה בהריגה נדרש לפחות מצב נפשי של קלות דעת, המכוון כלפי התוצאה הקטלנית, והתרשלות רבתי אינה מספיקה לבסס יסוד זה.

    ״לשם הרשעה באישום על סעיף 298 לחוק העונשין נדרש לפחות קלות דעת. מצב נפשי זה – המכוון כלפי התוצאה הקטלנית – לא הוכח.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העובדה שהנאשם נמנע מלעצור את הרכב ופנה שמאלה מבססת התרשלות במילוי חובת זהירות, אך אינה מספיקה לממצא של קלות דעת או פזיזות בנסיבות העניין.

    ״העובדות שהמערער נמנע מלעצור את הרכב (אף שיכול היה לעשות כן) ופנה שמאלה, מבססות התרשלות במילוי חובת זהירות.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הריגה
  • רשלנות
  • קלות דעת
  • פזיזות
  • הפקרה אחרי פגיעה
  • שיבוש הליכי משפט
  • התרשלות רבתי
  • חובת זהירות
  • גזר דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 7683/02

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערער:

ויקטור זרגריאן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו מיום 29.8.2002, בת.פ. 10340/98, שניתן

על ידי כבוד השופטת רנה משל שהם

תאריך הישיבה:

כ"ט בניסן התשס"ג

(01.05.2003)

בשם המערער:

עו"ד ששי גז; עו"ד גיל דחוח

בשם המשיבה:

עו"ד מעין בן-ארי; עו"ד קרן בר מנחם

פסק-דין

המערער הורשע בהריגה, הפקרה אחרי פגיעה (עבירה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961), ושיבוש הליכי משפט. הוטלו עליו שש שנות מאסר לריצוי בפועל ושתי שנות מאסר לריצוי על תנאי. כן הוטל עליו קנס בסך 10,000 ₪ ותשלום פיצוי בסך 15,000 ₪ (לגב' חגית מורי) ובסך 25,000 ₪ (לזהבה ואבשלום מורי). מהמערער נשללה האפשרות להחזיק רשיון לצמיתות. הרכב בו אירעה התאונה חולט. בפנינו ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין גם יחד.

לעניין הכרעת הדין הסכים בא כוח המערער להעמיד את הערעור כולו על השאלה אם הוכח היסוד הנפשי של פזיזות או קלות דעת, הנדרש להרשעה בעבירה על פי סעיף 298 לחוק העונשין. שמענו בעניין זה טענות הצדדים. הננו סבורים כי מתוך התשתית העובדתית שהונחה בפני הערכאה הראשונה עולה בבירור התרשלות רבתי של המערער. בכך אין די. לשם הרשעה באישום על סעיף 298 לחוק העונשין נדרש לפחות קלות דעת. מצב נפשי זה – המכוון כלפי התוצאה הקטלנית – לא הוכח. העובדות שהמערער נמנע מלעצור את הרכב (אף שיכול היה לעשות כן) ופנה שמאלה, מבססות התרשלות במילוי חובת זהירות. אין די בהן, בנסיבות העניין שלפנינו, כדי לבסס ממצא עובדתי של קלות דעת או פזיזות. מטעם זה דין הערעור, לעניין הכרעת הדין, להתקבל, ותחת הרשעה בהריגה תבוא הרשעה ברשלנות הגורמת למותו של אדם (עבירה על סעיף 304 לחוק העונשין).

לעניין העונש: הזיכוי מעבירת ההריגה יש לו השפעה ממשית על חומרת העונש. עם זאת, אין להקל ראש הן ברשלנותו הרבה, והן בעבירות האחריות בהן הורשע, שהן קשות ומכבידות. גם בעברו הפלילי של הנאשם נתחשב. בלקחנו כל זאת בחשבון, נראה לנו כי העונש הראוי הוא זה: 4 שנות מאסר בפועל ו-2 שנות מאסר על תנאי (והתנאי הוא כפי שקבעה הערכאה הראשונה). אנו שוללים את רשיון הנהיגה של המערער לעשר שנים מיום שחרורו. אנו מבטלים החילוט. הקנס והפיצויים יעמדו בעינם.

ניתן היום, כ"ט בניסן התשס"ג

(01.05.2003), בפני באי כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ

ט ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 7683/02

הלכות

  1. 1לשם הרשעה בהריגה נדרש לפחות מצב נפשי של קלות דעת, המכוון כלפי התוצאה הקטלנית, והתרשלות רבתי אינה מספיקה לבסס יסוד זה.
  2. 2העובדה שהנאשם נמנע מלעצור את הרכב ופנה שמאלה מבססת התרשלות במילוי חובת זהירות, אך אינה מספיקה לממצא של קלות דעת או פזיזות בנסיבות העניין.