בג"ץ 7727/97 ישראמקו נגב 2 שותפות מוגבלת נ. השר לתשתיות לאומיות

בפני בקשה מטעם העותרת למחיקת העתירה ולחיוב המשיב בהוצאות. ביום 30.12.97 הגישה העותרת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, כנגד השר לתשתיות לאומיות, בה התבקש ליתן טעם מדוע לא ימנה לאלתר חברים למועצה המייעצת המוקמת על פי חוק הנפט, תשי"ב1982-, וזאת על מנת שמספר החברים במועצה לא יפחת ממספר החברים הדרוש לקיום ישיבותיה במניין חוקי.

עניינה של העותרת במינויים המיידי של החברים החסרים במועצה נובע מכך, שבקשתה לרישום זכויות שרכשה ברשיון לקידוחי נפט נדחתה על ידי הממונה על ענייני הנפט במשרד הרשתיות הלאומיות עד אשר תכונס המועצה. ואולם, המועד לכינוסה הקרוב של המועצה לא היה ידוע בשל העדרו של קוורום חוקי של מספר חברי המועצה.

בטרם פנתה לבית משפט זה, פנתה העותרת למשיב בבקשה כי יפעל לאלתר למינוי המועצה. למרות דחיפות הענין, (תוכנן קידוח נפט במהלך חודש ינואר 98), לא קיבלה העותרת תשובה לפנייתה עד למועד הגשת העתירה.

בית המשפט הורה למשיב להשיב ללא דיחוי למכתב בא כוח העותרת. לאחר קבלת תגובות נוספות מטעם העותרת והמשיב הועברה העתירה לדיון בפני הרכב, אשר החליט ביום 4.6.98, להוציא צו על תנאי בעתירה.

ביום 11.6.98, מונו על ידי המשיב חברים נוספים למועצת הנפט אשר כונסה ביום 8.7.98. בכך באה העותרת על סיפוקה, ועל כן הגישה הבקשה למחיקת העתירה.

העותרת מציינת, כי למרות שלא היתה מחלוקת לגבי חובתו של המשיב להשתמש בסמכויות שניתנו לו על פי החוק ולמנות חברים למועצה, חלפה תקופה של למעלה משישה חודשים ממועד הגשת העתירה ועד שמונו החברים הנוספים והמועצה חזרה לפעול.

בתגובה לבקשה לפסיקת הוצאות ביקש המשיב לציין, כי משך הזמן שחלף מיום הגשת העתירה ועד להשלמת המנויים נגרם בעיקר בשל הקושי באיתור מועמדים שיהיו בעלי הכישורים הנדרשים לדעת ועדת בן דרור. אולם, קושי זה אינו מסביר מדוע לא נענתה העותרת ברוח זו קודם שהיה עליה להגיש את העתירה.

לאור הקריטריונים שנקבעו בבג"צ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217, זכאית העותרת להחזר הוצאות. בהתחשב בכך שהבקשה למחיקה הוגשה רק לאחר שנתנו מספר החלטות על ידי בית המשפט, ולאחר שהעתירה נשמעה בפני הרכב והוחלט להוציא בה צו על תנאי, אך בהתחשב גם במאמציו של המשיב למציאת מועמדים מתאימים, החלטתי לחייב את המשיב בהוצאות העותרת ושכר טירחת עורך דינה בסכום של 12,000 ש"ח.