בג"ץ 7792/99 ברוך ברסקי נ. טרייביץ חיים

1.זהו ערעור על החלטת הרשמת הנכבדה לדחות את בקשתו של המערער להאריך לו את המועד להגשת בקשה לרשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, על פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

2.שני נימוקים עיקריים מצדיקים, לטעמו של המערער, את הארכת המועד המבוקשת. הנימוק האחד נעוץ בטעותו של המערער באשר למספר ימי השביתה שהוכרו ביחס לבית משפט זה; על פי הנימוק האחר התעכב המערער בהגשת בקשתו משום שלשם הגשתה ביקש לעיין בתיק רע"א 6810/97 המצוי בבית משפט זה והדבר ארך זמן; עוד טען המערער כי שגה בית המשפט המחוזי בפסק דינו משקבע שאין מצבו של המערער זהה לנסיבות עניין רע"א 6810/97.

בהחלטה מפורטת ויסודית התייחסה הרשמת הנכבדה לטענותיו האמורות של המערער כפי שנטענו אף לפניה וקבעה ביחס לטענה הראשונה כי העובדה שמניין ימי השביתה שהוכרו ביחס לבית משפט זה היה חלקי נבעה מכך שבפועל ניתן היה לפנות לבית משפט זה לצורך הגשת מסמכים והמערער לא טען כי ניסה להגיש את בקשתו ונענה בשלילה. ביחס לטענתו השניה של המערער קבעה הרשמת הנכבדה בהחלטתה כי למערער עמד די זמן לעיין ברע"א 6810/97 עוד כשעניינו התנהל בפני בית המשפט המחוזי, ומכל מקום, אם ראה שבקשתו לעיין בתיק מתעכבת היה עליו להגיש בקשה להארכת המועד בתוך המועד הנקוב. גם לגופו של עניין בחנה הרשמת הנכבדה את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי אין נסיבותיו של המערער זהות לאלו המצויות ברע"א 6810/97 ומצאה אותה כמבוססת.

3.לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתה של הרשמת הנכבדה. לפיכך, דין הערעור להידחות, והוא נדחה, ללא צורך לבקש עליו תשובה.