בג"ץ 7828/15 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

השופטת ע' ברון:

לפנינו עתירה שעניינה בהשגות העותר על החלטת בית הדין הרבני הגדול לזמן אישים בכירים מהאקדמיה, שהעותר עשוי לדבריו להיות עימם בקשרים אישיים ומקצועיים, לדיון בעניין סירובו ליתן גט לאשתו, היא המשיבה 8 (להלן: האישה ). ייאמר כבר כעת כי דין העתירה להידחות על הסף, בהיעדר עילה להגשתה.

לטענת העותר, בהחלטות קודמות של בית הדין הרבני הגדול ושל בית הדין האזורי בפתח תקוה נדונה השאלה, אם ליתן היתר לאישה לגנותו ברבים על ידי פרסום היותו סרבן גט. בהחלטת בית הדין הרבני הגדול נושא העתירה נאמר:

"תיק זה נדון בפני תשעה דיינים, 3 בביה"ד האזורי ו-6 דיינים בביה"ד הגדול אשר פה אחד חושבים שעל הבעל לגרש את אשתו.

מאחר ומדובר בתיק שבו הבעל מסרב לתת גט לאשתו הינו אדם משכיל וחכם (בעל תואר דוקטור בפיזיקה), כאשר ביה"ד לא מבין את עקשנותו שלא לתת גט לאשתו, והשלכות החלטת ביה"ד תהיינה קשות, ויכולות להוריד לטמיון את כל ההשקעה הניכרת שהשקיע בימי חייו במיצוי הפוטנציאל והיכולות שלו."

על רקע זה, ובטרם יכריע בערעור שלפניו, החליט בית הדין הרבני הגדול לזמן את האישים כאמור, תוך שציין כי:

"ביה"ד מלא תקוה שפעולה זו תועיל לסיים פרשה קשה זו המאמללת את שני בני הזוג ללא כל תועלת."

לדעת העותר, החלטת בית הדין הרבני הגדול ניתנה שלא בסמכות, ובנסיבות שלטענתו מצדיקות את התערבות בית משפט זה בשל פגיעה בזכויות יסוד שלו. ואולם, תקנה פג לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג, מורה כי:

"בית-הדין רשאי, לפי שיקול דעתו, להזמין כל אדם... אם ראה צורך בכך."

למקרא ההחלטה נושא העתירה, ברי כי בית הדין הרבני הגדול מצא צורך בזימון האישים שפירט (חמישה במספר) בניסיון להביא לסיום הפרשה. לנוכח הוראת התקנה האמורה, ובשים לב לכך שמדובר בהחלטת ביניים, לא מצאנו כי יש עילה להתערבותנו בהחלטה על פי אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה.

משכך, העתירה נדחית.