בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
7965/08
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופטת א' חיות
העותר:
עמי מסיקה
נ
ג
ד
המשיבים:
1.פרקליטות המדינה
2. משטרת ישראל
3.ראש תביעות מרכז, עו"ד דדו זמיר
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד בועז קניג
בשם המשיבים:
עו"ד הילה גורני
פסק-דין
השופטת א' חיות:
בעתירה זו מבקש העותר כי יבוטל "הסכם לשיתוף פעולה" שכרתו המשיבים עם מר ניסים ברנס (להלן: העד ) ביחס למסירת גרסתו במשפט הפלילי המתנהל נגד העותר.
1.
העותר עומד לדין בבית משפט השלום בכפר-סבא בעבירות של פגיעה בפרטיות, חבלה במזיד ברכב, הסגת גבול, גניבה מרכב, שיבוש מהלכי משפט והפרת הוראה חוקית. העותר מואשם בכך שגנב מרכבה של תובעת משטרתית מספר תיקי חקירה פליליים לרבות תיק חקירה בעניינו, וזאת לאחר שעקב אחר התובעת, גרם בעצמו או באמצעות אחר לתקרים בצמיגי רכבה וניצל את העובדה שהתובעת עצרה לתקן את התקרים על מנת לקחת את תיקי החקירה מן הרכב. כשבועיים לאחר הגשת כתב האישום, ביום 13.6.2008, העד, שהיה עצור אותה עת ושהה קודם לכן בתא מעצר אחד עם העותר, יצר קשר עם חוקרי המשטרה ומסר להם כי יש ברשותו מידע בקשר לתיק התלוי ועומד נגד העותר וכי הוא מוכן למסרו אם יקבל תמורה עבור המידע. בהתאם לכך נחתם ביום 23.6.2008 הסכם לשיתוף פעולה בין העד למשטרת ישראל, במסגרתו התחייב העד למסור הודעת אמת על שיחה שקיים עימו העותר בקשר לגניבת התיקים; להוביל את החוקרים למקומות בהם להערכתו הוסתרו התיקים; לדובב את העותר על מנת שזה ימסור פרטים נוספים ביחס לאירוע וכן למסור עדות בבית המשפט. בתמורה התחייבה המשטרה להציג הסדרי טיעון בשני תיקים בהם עומד העד לדין בגין מעשה מגונה, הטרדה מינית ואיומים ולסגור שני תיקי חקירה נוספים בעניינו. העד מסר הודעה מפורטת במשטרה כפי שהתחייב בהסכם ולטענת המשיבים אף מסר תיאור של מספר מקומות בהם העריך כי התיקים עשויים להימצא, אך חוקרי המשטרה לא מצאו אותם שם. פעולת הדיבוב לא התבצעה בסופו של דבר משיקולי משטרת ישראל. נוכח הראיות החדשות שנאספו כאמור הוגש נגד העותר ביום 22.7.2008 כתב אישום מתוקן, בו הוסף העד לרשימת עדי התביעה. העותר פנה אל פרקליטות המדינה, הלין על הסכם שיתוף הפעולה שנכרת עם העד וביקש כי כתב האישום שהוגש נגדו יבוטל. לאחר בחינת טענותיו דחתה המשיבה 1 את הבקשה.
2.
מכאן העתירה שבפנינו, בה מבקש העותר כי יבוטל הסכם שיתוף הפעולה שנכרת בין משטרת ישראל לעד משום שזה לא מילא את חלקו בהסכם ובניגוד לטענתו כי הוא יודע היכן נמצאים התיקים שנגנבו, העד לא העביר למשטרה ולו קצה חוט בעניין זה. העותר מוסיף ומציין כי אף לו עצמו אין כל מושג היכן נמצאים התיקים וכי העד איננו מהימן וגם מטעם זה על המשיבים להימנע מלהמשיך ולקיים את ההסכם. לטענת העותר, העד "הונה בריש גלי" את המשיבים ופנייתו אליהם לא נועדה אלא על מנת להפיק רווח אישי בעוד שלמעשה אין לו מושג מה אירע בפועל. העותר אף מפנה בהקשר זה אל גיליון הרישום הפלילי של העד הכולל הרשעות רבות, בין היתר בעבירות מרמה. כמו כן מפנה העותר להחלטת בית משפט השלום בכפר-סבא בבקשה למעצרו עד תום ההליכים, בה עמדה כב' השופטת ק' רג'יניאנו על הבעייתיות הרבה העולה מן ההודעה שמסר העד במשטרה, על כך שהוא לא הביא את התיקים כפי שהתחייב וחוקרי המשטרה אף לא ניסו למצוא את התיקים וכן על כך שהודעתו של העד נמסרה לאחר שקרא את כתב האישום בעניינו של העותר ואת הבקשה למעצרו. העותר טוען עוד כי הסכם שיתוף הפעולה פוגע בזכותו להליך הוגן וכי משלא עמד העד בהסכם מן הראוי לבטלו ואין להמשיך ולקיימו. כמו כן מבקש העותר כי יינתן צו ביניים לפיו עד למתן הכרעה בעתירה תעוכב שמיעת משפטו.
3.
המשיבים מצידם טוענים כי דין העתירה להידחות על הסף. לטענתם, טענות העותר בעניין אי קיום חלקו של העד בהסכם עם המשיבים אין להן על מה שתסמוכנה ומכל מקום אין בהן כדי למנוע את העדת העד בהליך הפלילי המתנהל נגד העותר. המשיבים מבהירים כי הסכם שיתוף הפעולה אינו הסכם עד מדינה שכן העד אינו שותף לעבירה המיוחסת לעותר וכי מדובר בהסכם הדומה במהותו להסכמים הנערכים בהתאם לנהלי המשטרה עם מקורות או מודיעים כנגד מסירת מידע. לטענת המשיבים, התחייב העד בהסכם שיתוף הפעולה להוביל את חוקרי המשטרה למקומות מסתור בהם הוא מעריך כי התיקים הוסתרו אך לא נקבע כל תנאי לפיו קיום התחייבויותיה של המשטרה כלפיו מותנה בכך שההצבעה על מקומות המסתור תישא פרי ותוביל למציאת התיקים. המשיבים מוסיפים ומציינים כי העד אכן מילא את התחייבותו ומסר לחוקרים תיאור של מספר מקומות בהם העריך כי ניתן יהיה למצוא את התיקים והחוקרים אף ערכו חיפוש באותם מקומות אך התיקים לא נמצאו. עוד מדגישים המשיבים כי העד מילא וממשיך למלא את שאר התחייבויותיו לפי ההסכם - הוא מסר הודעה מפורטת במשטרה והוא עתיד להעיד במשפטו של העותר. על כן, כך לטענת המשיבים, טענות העותר בדבר אי קיום ההסכם על-ידי העד אין בהן ממש. לבסוף טוענים המשיבים כי הטענות שהעלה העותר בדבר חוסר מהימנותו של העד נוגעות ללב ליבו של ההליך הפלילי המתנהל נגד העותר במהלכו יוכל להעלות את טענותיו בעניין חוסר מהימנותו של העד ובית המשפט היושב בדין יוכל לקבוע ממצאים ומסקנות בעניין זה במסגרת ההכרעה בהליך גופו.
4.
דין העתירה להידחות על הסף. ראשית, העותר לא צירף את העד כמשיב בעתירה, אף שזה עלול להיפגע ממתן הסעד המבוקש בה (ראו בג"ץ 2499/08 פורטמן נ' שר התחבורה , פיסקה 5 (טרם פורסם, 24.6.2008)) ודי בכך על מנת לדחותה. שנית, אין ממש בטענת העותר לפיה הפר העד את הסכם שיתוף הפעולה ומשכך אין לעתירה על מה שתסמוך ולו על פני הדברים. העותר טוען כי העד לא קיים את חלקו בהסכם משלא הביא למציאתם של תיקי החקירה שנגנבו, אך המשיבים הבהירו כי בהסכם שנחתם עימו התחייב העד להוביל "את חוקרי ימ"ר מרכז למקומות מסתור בהם מעריך כי הוצפנו תיקי החקירה אשר נגנבו" ואת התחייבותו זו מילא. שלישית, אפילו היה ממש בטענות העותר אין בכך כדי להוביל אל המסקנה שעל המשיבים להימנע מזימונו של העד למסירת עדות במשפטו של העותר (השוו בג"ץ 9267/06 ח"כ הרב שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל , פיסקה 4 (טרם פורסם, 22.11.2006)). ולבסוף, הטענות שמעלה העותר לעניין מהימנותו של העד ומהימנות ההודעה שמסר מקומן בהליך הפלילי המתנהל נגד העותר, שם יוכל לחקור את העד בחקירה נגדית ולהעלות את כל טענותיו בנדון (ראו והשוו בג"ץ 6059/93 בראון נ' אהרון שדר – פרקליט מחזו תל אביב , פיסקה 8 (לא פורסם, 20.12.1993)).
העתירה נדחית, אפוא, על הסף ועימה נדחית גם הבקשה למתן צו הביניים.
ניתן היום, כ"ג תשרי, תשס"ט (22.10.2008).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת