בג"ץ 7995/00 מרצדס אוחיון נ. שר הבינוי והשיכון

לפניי בקשה לעיין בכתבי הטענות אשר הוגשו במסגרת העתירה שבכותרת. המשיבים 1-2 הותירו את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט; העותרים והמשיב 3 לא הגישו כל תגובה מטעמם (ונראה כי החלטתי בעניין זה לא הגיעה לידי העותרים או למצער לידי חלקם); ואילו המשיבה 4 מתנגדת לעיון.

מוכן אני להניח, כי צודקת המשיבה 4 בטענתה לפיה המבקשת אינה נחשבת בעלת דין בהליך שבכותרת, ועל כן אינה זכאית לעיין בתיק מכוח תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003. אף אם כך הדבר, לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק (לרבות בקשת העיון, תגובת המשיבה 4 והתשובה לתגובה, אותה ראיתי לקבל) ושקלתי בדבר, הגעתי לכלל מסקנה כי קמה למבקשת זכות עיון מכוח תקנה 4 לתקנות האמורות.

מסקנתי האמורה מבוססת על משקלם המצטבר של שניים אלה: ראשית , הנימוק אשר נזכר בבקשה, ולפיו העיון דרוש לצורך התדיינות משפטית תלויה ועומדת בין המבקשת לבין המשיבה 4. בשים לב למהותם של שני ההליכים - זה שלפניי וזה אשר עבורו מתבקש העיון - איני סבור כי ניתן לשלול את האפשרות שהעיון בתיק יתברר כרלוונטי. בנסיבות אלו, די בנימוק אשר ניתן על מנת לעמוד בדרישת ההנמקה של בקשת העיון, שהיא כידוע קלה ומצומצמת, וזאת אף ללא הסבר באשר לאופן המדויק בו עשוי העיון להועיל למבקשת בגדר ההתדיינות הנוספת (למשל, בג"ץ 1836/14 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הוועדה לחלוקת מכסות לייבוא בפטור ממכס (16.11.2014)). שנית , המשיבה 4 לא הרימה את הנטל לשכנע כי קיים טעם ממשי אשר יש בו כדי להצדיק את מניעת העיון. כידוע, הנטל בעניין זה מוטל על בעל הדין המתנגד לעיון וזאת על רקע ההכרה במעמדו ובחשיבותו של עקרון פומביות הדיון (למשל, ע"א 8849/01 סבוב נ' פקיד שומה למפעלים גדולים , פ"ד נט(5) 385 (2005); בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים

(8.10.2009), פסקאות 25-24).

אשר על כן, מתיר אני למבקשת לעיין בכתבי בי הדין בתיק. עם זאת ועל מנת להגן על פרטיותם של העותרים, העיון יותנה בכך שמבקשת העיון ובא כוחה ימסרו התחייבות כתובה שלא לגלות פרטים אישיים ביחס לעותרים אלא בגדר ההליך המשפטי התלוי ועומד וככל שהדבר דרוש לצורך ניהולו . העיון ייערך במזכירות בית המשפט בתיאום מראש ועל פי הנוהל המקובל.